דרום אוסטרליה - תעודת זהות
דרום אוסטרליה (South Australia) היא מדינת משנה באוסטרליה, אחת משש מדינות משנה ושתי טריטוריות המרכיבות אותה.
שטחה הכולל הוא קצת יותר ממיליון קמ"ר ובירתה היא אדלייד (Adelaide).
היא גובלת בכל מדינות וטריטוריות אוסטרליה, למעט טזמניה וטריטוריית הבירה האוסטרלית.
למעשה, יש לה נקודות השקה עם הכי הרבה מדינות שונות באוסטרליה (5 בסה"כ).
בדרום אוסטרליה מתגוררים כ-1.75 מיליון תושבים, בערך 7% מאוכלוסיית אוסטרליה.
מרבית התושבים בה חיים בחלקה הדרומי, באזור אדלייד ונהר מארי (Murray River), הנחשב לנהר הארוך ביותר באוסטרליה.
עם זאת, דרום אוסטרליה "מחזיקה" גם אאוטבק לתפארת והוא למעשה מהווה את החלק העיקרי משטחה.
האאוטבק, למי שקורא כאן בפעם הראשונה, הוא אזור מדברי וצחיח המתפרש על שטחים ענקיים.
כמעט ולא חיים בו תושבים עקב תנאי שטח קשים ביותר.
עד אמצע המאה ה-20 הוא הוגדר כטאבו מוחלט ורק הרפתקנים ביקרו בו.
על אף מיקומה הנוח יחסית ועל אף שאדלייד מקבלת טיסות בינלאומיות מיעדים שונים בעולם, דרום אוסטרליה לא התפתחה כיעד תיירותי מובהק.
אם נשווה אותה לניו סאות' וויילס, ויקטוריה, קווינסלנד ואפילו הטריטוריה הצפונית, נוכל לראות שיש "חיסרון" אחד שמאפיין אותה – אין בה סמל או אטרקציה שתמשוך מבקרים מכל העולם.
אם לניו סאות' וויילס יש את סידני ולקווינסלנד את שונית המחסום הגדולה או איי וויטסנדיי, לדרום אוסטרליה יש "פחות מה להציע".
ביטוי זה נמצא כמובן במרכאות מכיוון שלדרום אוסטרליה יש המון מה להציע, אך המקומות המדהימים שבה עוד לא התפרסמו כמו דומיהם במדינות אוסטרליה האחרות.
גם הקוטביות הגדולה בין אזור אדלייד, בו מתגוררים יותר מ-80% מאוכלוסיית דרום אוסטרליה, לבין האאוטבק, מעכבת במידה מסוימת את נהירת התיירים.
על מה נדבר במאמר הזה?
במאמר זה נסקור מספר מקומות שפשוט אסור לוותר עליהם בביקור בדרום אוסטרליה.
בעצם, דרום אוסטרליה היא יעד יפהפה, מזמין וגם לא עמוס שפשוט אסור לוותר עליו בביקור הבא באוסטרליה.
בנימה אישית, בטיול הראשון שלי גם אני לא הגעתי לדרום אוסטרליה.
למעשה, זאת הייתה המדינה היחידה שלא ביקרתי בה באוסטרליה במהלכו.
אחרי שהגעתי אליה בטיולי האחרון, החשק לחזור אליה ולגלות את הסודות שלה רק גבר.
אולי המאמר הזה יגרום לעוד מטיילים לעשות את הסוויץ' ולחפש אחר הלא נודע והמסקרן.
הסקירה שלנו תתבצע ממזרח למערב, פחות או יותר.
עוד לפני זה, חשוב לענות על מספר שאלות שיוכלו לעזור בתכנון הטיול לאוסטרליה, ודרום אוסטרליה בפרט.
לקריאה נוספת על דרום אוסטרליה במסגרת הבלוג, לחצו כאן.
מתי להגיע לדרום אוסטרליה?
השאלה הראשונה שנשאל תהיה "לאן בדרום אוסטרליה?"
כאמור, דרום אוסטרליה ענקית וחלקים רבים ממנה כלל לא מיושבים.
גם מזג האוויר בחלקיה השונים אינו זהה.
למאמר מזג האוויר באוסטרליה
על אוסטרליה נהוג להסתכל מדרום לצפון.
החלק הדרומי של דרום אוסטרליה, שמהווה חלק קטן יחסית ממנה, הוא בעל מזג אוויר ים תיכוני.
הקיץ (נובמבר-מאי) והחורף (מאי-נובמבר) מאוד ברורים, ועונות המעבר (אפריל-מאי, ספטמבר-אוקטובר) מאוד נוחות לטיול.
החלק הצפוני של דרום אוסטרליה הוא בעל מזג אוויר מדברי קלאסי.
בעוד שהימים חמים להחריד, הלילות קרירים ונעימים.
ככל שמתרחקים מהחלק הדרומי, מזג האוויר יותר מזכיר מדבר.
כך יוצא שהחלקים שנמצאים "בתפר" נהנים מהיתרונות של שני האזורים.
בחלק הצפוני של דרום אוסטרליה המדבר שולט והטמפרטורות מאמירות.
שיאי הטמפרטורה באוסטרליה כולה נקבעו לא פעם ולא פעמיים בדרום אוסטרליה.
הצחיחות, המרחק מהים והיובש יוצרים סביבה כמעט בלתי אפשרית למגורים.
לא לחינם האזור הזה כמעט ולא מיושב, גם בימינו.
אפשר לומר בזהירות שטיול בעונות המעבר הוא אידיאלי.
לא חם מדי, לא קר מדי.
כמה זמן כדאי להקדיש לדרום אוסטרליה?
התשובה הקלה היא שהכל תלוי בתכנון הטיול.
מכיוון שהמרחקים גדולים, לעיתים מטייל עם זמן מוגבל יחליט להתמקד באזורים מצומצמים יותר.
כאן נובעת הבעיה המרכזית של דרום אוסטרליה וזאת סיבה עיקרית לוויתור עליה.
הקוטביות שנגענו בה בפסקת הפתיחה (ואותה ניתן למצוא גם במערב אוסטרליה, אגב) מקשה על הלוגיסטיקה.
שדה התעופה באדלייד הוא לא רק היחיד הבינלאומי בדרום אוסטרליה, אלא היחיד שמקבל טיסות סדירות פנימיות.
שאר שדות התעופה בדרום אוסטרליה מזכירים מנחתים ארעיים ובטח שלא יכולים לשרת קו טיסות רציף.
דבר זה מאלץ את המטייל לשכור רכב ולנהוג שעות רבות.
מכאן זה כבר ברור והגיוני שחלק נכבד יעדיף לוותר על התענוג ולנפוש במקומות נגישים יותר.
כדי לטייל באזורים הצפוניים של דרום אוסטרליה, ניתן לנחות גם באליס ספרינגס (Alice Springs) או באולורו (Uluru), הנמצאות בדרום הטריטוריה הצפונית.
גם אז יש לנסוע יותר מ-7 שעות כדי להגיע לגבול בין שתי המדינות.
נסכם שקשה לנקוב בזמן ספציפי לטיול בדרום אוסטרליה.
מי שיחליט לטייל רק באזור הדרומי, יוכל לעשות זאת גם בשבוע וחצי-שבועיים.
מי שירצה לנסות את חוש ההרפתקנות, יהיה חייב לשלב road trip קלאסי ולהקדיש לפחות עוד שבועיים.
אלו כמובן הערכות גסות שלא מתחשבות בכל נקודות העניין.
ממילא, זמן הטיול בדרום אוסטרליה חייב להתחשב גם בטיולים בשאר המדינה.
למי דרום אוסטרליה תתאים?
דרום אוסטרליה היא מדינה של טבע.
מי שמחפש את החוויה האורבנית יתאכזב לגלות שהוא לא במקום הנכון.
אדלייד היא עיר סטנדרטית לחלוטין וכאמור, אין בה "סמל" כלשהו.
גם הערים הבאות אחריה, מאונט גמבייר (Mount Gambier) ופורט אוגוסטה (Port Augusta), הן לא בדיוק ערים קלאסיות.
בכל אחת מהן מתגוררים לא יותר מ-30 אלף תושבים.
המבקר המזדמן בהן בכלל לא ירגיש שהוא בעיר.
כדי להגיע למרבית הנקודות המעניינות בדרום אוסטרליה, לא צריך רכב שטח.
זה אמנם לא יזיק, אבל לא הכרחי.
מערכת הכבישים בדרום אוסטרליה מפותחת מספיק כדי שהתנועה בה תתבצע בקלות ובנגישות.
דרום אוסטרליה מתאימה למי שיכול לנהוג שעות ארוכות ולא משתגע.
מי שיבקר בדרום אוסטרליה צריך להיות טיפוס שמבין שאפשר ליהנות גם מהדרך ולא צריך לסמן V על נקודות עניין.
בסופו של דבר, הקסם באוסטרליה טמון בנופים שלה, באווירה שלה ובדרכים שלה.
נקודה אחרונה היא האנשים.
גם כאן אפשר לראות את השוני בין האזורים השונים.
בחלק הדרומי חזות האנשים היא יותר לבנה, אירופאית.
בחלק הצפוני, באזורים המדבריים, חזות האנשים היא יותר כהה, הן בהשפעת האקלים והן מבחינת הרכב האוכלוסייה, עם אחוז ילידים גבוה יותר.
אם אתם מתחברים למרבית הנקודות שהועלו כאן, אתם בדרך הנכונה.
נקודות העניין המרכזיות בדרום אוסטרליה
מאונט גמבייר (Mount Gambier)
מאונט גמבייר היא העיר השנייה בגודלה בדרום אוסטרליה, עם כ-30 אלף תושבים.
היא שוכנת במזרח דרום אוסטרליה, בסמוך לגבול עם מדינת ויקטוריה.
העיר נקראה על שם ההר שלמרגלותיו היא בנויה, באזור גאוגרפי ייחודי.
בסביבתה מערות תת-קרקעיות, הרי געש קדומים, נטיפים עתיקים ובולענים.
נקודת העניין הפופולרית ביותר במאונט גמבייר היא האגם הכחול (Blue Lake).
זהו למעשה לוע הר געש קדום עם מים בצבע כחול כהה עז, המוקפים בצמחייה ובעלי חיים.
עומק האגם הוא 70 מטרים, אך אין כניסה נגישה למימיו.
בסמוך לו, אגם נוסף וקטן יותר, גם הוא לוע של הר געש קדום.
אגם זה נקרא Valley Lake וצבעיו ירוקים יותר.
בצמוד לאגם הוקם פארק חיות עירוני, בו החיות מסתובבות באופן כמעט חופשי.
ניתן ללכת בשבילים הצרים ולצפות בקנגורו נחים בצל או במיני ציפורים מקננות.
שפת האגם שטוחה יחסית, מה שמושך מבקרים המעוניינים בפיקניק קליל באמצע היום.
נקודת העניין השנייה בעיר היא מערת אנגלברכט (Engelbrecht Cave).
זוהי מערת נטיפים מדהימה ביופייה הנמצאת ממש מתחת למרכז העיר.
היא נקראה כך על שמו של מתיישב גרמני בשם קרל אנגלברכט, שהגיע לאזור במאה ה-19.
מערה זו היא חלק מרשת מערות ענקית שהתגלתה באזור שמסביב למאונט גמבייר, עד 100-150 ק"מ ממנה.
סיורים שעתיים יוצאים ממרכז המבקרים שנמצא ממש מעל המערה.
הירידה למערה תלולה ועוברת בתוך מערכת אקלימית ייחודית, הכוללת צמחייה מכל עבר וטמפרטורות משתנות.
אנקדוטה חשובה מיועדת לצוללנים שביניכם.
מערת אנגלברכט היא אתר צלילות מערה נחשב בכל העולם, וצוללנים מכל העולם מגיעים להתמחות בה.
האי קנגרו (Kangaroo Island)
האי קנגרו הוא כנראה נקודת העניין המוכרת ביותר בדרום אוסטרליה.
בכל זאת, עם שם כזה מחייב, איך אפשר שלא להיות מפורסם?
מטיילים המגיעים לאוסטרליה משתוקקים לראות קנגורו בטבע.
ברוב הפעמים זה לא ממש עובד, כי הרי במרכזי הערים נדיר לצפות בהם (אלא אם הם כלואים בגן חיות).
ודאי תופתעו אך גם תשמחו לגלות שבאי קנגורו יש קנגורו, אך גם את ריכוז הקואלות הגדול באוסטרליה.
האי קנגרו נמצא כ-112 ק"מ דרום-מערבית לאדלייד.
הוא האי השלישי בגודלו באוסטרליה.
נקודת היציאה לאי נמצאת בעיירה קייפ ג'רוויס (Cape Jervis) ורק 13 ק"מ מפרידים ביניהם.
האי מתפרש על פני 4,400 קמ"ר, כאשר אורכו הוא כ-150 ק"מ.
ואכן, האי לא קטן בכלל.
כדי לבקר בו ביסודיות, נדרשים לפחות שני לילות.
מרחקי הנסיעה סבירים, אך זמן הנסיעה עשוי להיות מעל שעתיים בשל תנאי הכבישים.
מערכת הכבישים המרכזית באי מאפשרת נסיעה ללא רכב שטח.
החלק הצפון-מזרחי של האי, הקרוב יותר ליבשת המרכזית, הוא מרכז האוכלוסין הגדול בו.
למעשה, באי מתגוררים רק אלפים בודדים ורובם עובדים בתיירות ובחקלאות.
החוף הדרומי של האי כולל מספר חופים יפהפיים המתאימים להליכה קצרה ואף לטבילה קטנה.
חשוב להיזהר מזרמים חזקים, גלים גבוהים וכרישים שעלולים לשחות בסביבה.
מערב האי טומן בתוכו את נקודות העניין המרכזיות באי.
ראשית, Hanson Bay Wildlife Sanctuary, שמורת טבע מדהימה בה חיות בשלווה ובהרמוניה חיות אוסטרליות.
אם חפצה נפשכם בצפייה מקרוב בקואלות, וולאבי, קנגורו וחבריהם, הגעתם למקום הנכון.
אם נמשיך מעט מערבה, נגיע ל-Flinders Chase National Park.
הפארק היפהפה אמנם נשרף קשות בשריפות 2020, אך הטבע עושה את שלו, והפארק השתקם במהרה.
בפארק מספר מסלולי הליכה ברמות שונות.
עם כל הכבוד למסלולי ההליכה, הקסם בפארק נמצא בטיפ הדרום-מערבי שלו ושל האי בכלל.
כביש מפותל מוביל אל שתי נקודות עיקריות: Remarkable Rocks ו-Admirals Arch.
צפון האי מכיל גם הוא מספר חופים יפהפיים ושקטים אף יותר מהדרומי.
בקרבתם מספר אתרי קמפינג המספקים חוויה בלתי נשכחת לאוהבי הטבע והשלווה.
עמקי היין של דרום אוסטרליה
דרום אוסטרליה היא גן עדן לחובבי היין.
האקלים השורר בחלקיה הדרומיים מאפשר גידול אידיאלי של זני יין רבים ומוכרים.
שלושת עמקי היין הפופולריים ביותר בדרום אוסטרליה מקיפים את אדלייד מצפון ומדרום: Clare Valley, Barossa Valley ו-McLaren Vale.
תעשיית יין נהדרת קיימת גם באי קנגורו, אך היא קטנה בהיקפה ביחס לעמקים אלו.
גם בין העמקים עצמם יש שוני שבא לידי ביטוי בטעמים.
בעוד ש-Barossa ו-Clare גבוהים יותר ונהנים מקרירות יחסית, McLaren נמצא בסמוך לחוף הים ומקבל את הלחות האופיינית לסביבה זו.
גם החוויה בין העמקים שונה באופן יחסי.
Barossa הוא העמק הנגיש והקרוב ביותר לאדלייד.
ניתן להגיע אליו גם באמצעות תחבורה ציבורית.
הוא מתויר יותר ומציע יותר אפשרויות לתייר.
McLaren נמצא על אם הדרך בין אדלייד לאי קנגורו ושכיח למצוא בו שווקי איכרים וסופ"ש המיועדים למקומיים, אך באותה מידה גם לתיירים העושים את דרכם למעבורת.
Clare לעומת זאת נמצא צפונית לאדלייד, בדרך לעיר פורט אוגוסטה ולשער הכניסה לאאוטבק.
יש בו פחות מבקרים והאווירה יותר "ביתית".
אל תופתעו למצוא את עצמכם מנהלים שיחת נפש עם המוכרנים ביקב ולא נדיר שהבעלים עצמם הם אלו שעושים את כל העבודה.
מה שבטוח הוא שהעמקים יפהפיים, הטעם מרנין וכדאי לבקר לפחות בשני עמקים כדי לחוות את תעשיית היין המצוינת הזאת.
עוד על עמקי יין באוסטרליה ניתן לקרוא כאן.
פארק לאומי מאונט רימרקבל (Mount Remarkable National Park)
פארק לאומי זה אינו זכה בפרסים בינלאומיים ולא סובל מעודף מבקרים.
אבל דווקא הנתונים ה"רגילים" שלו הופכים אותו למקום נהדר לטיול.
הפארק הלאומי מאונט רימרקבל שוכן כ-300 ק"מ צפון-מזרחית לאדלייד, ממש לפני שער הכניסה לאאוטבק.
מיקומו הייחודי משפיע על הסביבה והופך אותה לייחודית מאוד.
מצד אחד, הוא קרוב לים ונמצא בסה"כ קילומטרים ספורים מקו החוף.
מצד שני, אפשר להרגיש את השפעת האקלים החם שמתבטא בערוצי נחל יבשים למחצה וצמחייה מדברית.
הכניסה לפארק הינה בתשלום, ויש לו שתי כניסות.
אחת נמצאת בסמוך לעיירה Wilmington וממנה ניתן להגיע למרבית המסלולים הפופולריים בפארק
שנייה נמצאת דרומית יותר, בסמוך לעיירה Melrose, וממנה ניתן לטפס אל ראש Mount Remarkable.
הפארק מתאים לטיול חצי יומי ומושלם לאלו שעולים או יורדים אל או מאדלייד.
הפארק הלאומי פלינדרס (Flinders Ranges National Park)
הפארק הלאומי פלינדרס מוכר יותר מקודמו והוא ללא ספק פנינה אמיתית.
הוא שוכן כ-430 ק"מ צפונית לאדליד ונמצא בחלק הדרומי של האאוטבק.
במקום זה כבר אפשר להרגיש את הבדלי הטמפרטורות ואת הלחות הנמוכה.
עקב הטמפרטורות הגבוהות בפארק, הוא סגור לחלוטין במהלך הקיץ האוסטרלי.
ההגעה אליו היא באמצעות כביש סלול, אך כזה ללא הפרדה ועם מסלול לכל כיוון.
בפארק אתר קמפינג פופולרי בשם Wilpena Pound Resort שנמצא לא רחוק מ-Wilpena Pound עצמו, מעין "אמפיתיאטרון טבעי" שנוצר על ידי התרוממות ההרים מסביב.
חלל זה מאפשר זרימת מים בדרך מעט ייחודית.
בפארק ניתן ללמוד על התרבות האבוריג'ינית ולצאת לסיור עם מדריך מקומי.
חיות בר אוסטרליות מסתובבות גם הן בחופשיות, ולא נדיר לראות קנגורו מקפצים בשעות הדמדומים.
המרחק של הפארק הלאומי מהעיר (שעתיים מפורט אוגוסטה, 4.5 שעות מאדלייד) בהחלט משפיע על אופי הביקור בו, אם כי עדיין נשמרה הנגישות בו ואליו.
הוא אינו מתאים לטיול יומי, ויש בו מספיק כדי למלא לפחות 3 ימים.
עקב כך, הוא נהיה יעד מועדף על תושבי דרום אוסטרליה שמעוניינים להרגיש את האאוטבק בצורה רכה.
הכניסה לפארק, כמו בשאר הפארקים הלאומיים של דרום אוסטרליה, בתשלום.
לינה באתר הקמפינג כוללת בתוכה גם את תשלום הכניסה.
קובר פדי (Coober Pedy)
הנה נקודת עניין שכמוה אין עוד באוסטרליה, ואולי גם בעולם.
דיברנו על האקלים באאוטבק של דרום אוסטרליה, אז קובר פדי היא בהחלט עיירה שעונה על ההגדרה ל"חם מאוד".
טמפרטורת השיא באוסטרליה, שעברה את 50 מעלות, נמדדה באזור.
בקובר פדי כמעט ולא יורד גשם (התמזל מזלי דווקא להיות בה בגשם) ולכן התושבים בה חיים מתחת לאדמה!
מסתבר שהטמפרטורה מתחת לאדמה נשמרת על 20-25 מעלות לכל אורך היממה.
משום מכך, החליטו התושבים, שבעבר וגם הווה עוסקים בכרייה, לבנות את בתיהם במחילות בתוך האדמה.
בעיירה ניתן לבקר באותן מחילות, לראות כיצד הכורים עבדו בעבר ולרכוש אבני אופל.
אבני האופל הן אחד ממשאבי הטבע הפופולריים באזור וניתן אף ללכת ולחפש אבנים בעצמכם.
לא נדיר לשמוע על מטייל מזדמן שמצא אבן בשווי כמה מאות דולרים.
המינוס היחיד הוא המיקום, וגם זה בעיני המתבונן.
קובר פדי נמצאת באמצע שום מקום.
העיירה שוכנת על אם הדרך מפורט אוגוסטה לאליס ספרינגס בכביש שחוצה את אוסטרליה מדרום לצפון ולהפך.
דבר נוסף ואחרון הוא בית היתומים לקנגורו שהוקם בעיירה.
זוהי למעשה גלריה בה העובדים הם גם מתנדבים ויוצאים לשטח לחפש קנגורו פצועים.
הם מביאים אותם, מטפלים בהם ואם הם כשירים, הם חוזרים לטבע.
אגם אייר (Lake Eyre)
אגם אייר הוא האגם הגדול באוסטרליה.
גם אגן הניקוז שלו העצום שלו, מעל מיליון קמ"ר, מתפרש על פני שלוש מדינות.
מיקומו של האגם באמצע האאוטבק מרמז על מצבו – הוא יבש רוב השנה.
הוא מתמלא לגמרי רק 4 פעמים במאה!
במהלך העונה הרטובה באוסטרליה (כאמור, נובמבר עד מאי), שיטפונות ענק מתרחשים בטריטוריה הצפונית ובצפון קווינסלנד.
למי השיטפונות לוקחים בממוצע כ-3 חודשים לזרום אל עבר האגם.
האגם נמצא על טרק בשם Oodanadatta.
זוהי דרך באורך של 620 ק"מ מהעיירה מרלה (Marla) ועד לעיירה מארי (Marree).
ניתן להתחבר אליה גם מקובר פדי.
הדרך מתאימה לרכבי שטח בלבד וזמן ממוצע לנסיעה בה עומד על 3 ימים.
אם חפצה נפשכם לראות את האגם במלואו, ניתן לעשות זאת בטיסה בלבד.
הדרך המובילה לשפת האגם קשה מאוד ומתאימה לרכבים גבוהים.
גם כאשר מגיעים לנקודה בה אמור להתחיל האגם, לא ניתן לראות מים (בעיקר לא בחלקיו הדרומיים) והזבובים יקבלו את פניכם בברכה.
טיסות יוצאות מהעיירה William Creek הנמצאת על הטרק.
חצי האי אייר (Eyre Peninsula)
על אף השם הזהה, Eyre Peninsula דווקא לא נמצא באאוטבק, אלא על קו החוף הדרומי.
חצי האי משתרע על שטח עצום של 170 אלף קמ"ר ונמצא כ-550 ק"מ מערבית לאדלייד.
חצי האי, כמו חצי האי יורק (York Peninsula) הקרוב יותר לאדלייד, הוא לא יעד תיירותי פר אקסלנס.
לא תמצאו בו מגוון אטרקציות, אין בו פסלים או סמלים לאומיים וגם הדרך אליו ארוכה מאוד.
אולם, אם אתם נמנים על אלו שאוהבים לגלות מקומות מרוחקים, להגיע אל חופים ריקים וליהנות מהשקיעות היפות בתבל, אז תמשיכו לקרוא בשקיקה.
חצי האי אייר מגוון מאוד לאור גודלו.
שטחו הצפוני נוגע באאוטבק ואילו שטחו הדרומי מזכיר יותר את אדלייד.
שלושה כבישים מרכזיים בלבד נמצאים בו, אם אפשר לקרוא לכביש דו סטרי וחד מסלולי "מרכזי".
האטרקציה המרכזית בו כלל לא נמצאת עליו פיזית.
פורט לינקולן (Port Lincoln) היא עיירה קטנה בשפיץ הדרומי של חצי האי.
ממנה יוצא בכל בוקר שיט ארוך וקצת מייגע, אך הדרך שווה את הכל.
בשלב מסוים, יעצור הסקיפר את הסירה, הנוכחים יעלו על חליפות צלילה ויירדו לעומק.
שם, בעומק של כמה מטרים, תוכלו לפגוש את העמלץ הלבן האימתני.
החוף המערבי של חצי האי מלא במפרצים אינטימיים ושקטים, ושם, כאמור, השקיעות המרהיבות ביותר.
חצי האי מסתיים בעיירה Ceduna, שהיא תחילתה של אחת הדרך הנידחות ביותר באוסטרליה – הנולרבור (Nullarbor).
מישור נולרבור (Nullarbor Plain)
מישור נולרבור הוא כינוי לאזור נידח ומרוחק בין דרום אוסטרליה למערב אוסטרליה.
הדרך הרשמית אורכת כ-1000 ק"מ, ובתוכה נמצא אחד הקטעים הישרים הארוכים בעולם.
קטע זה, באורך 147 ק"מ (91 מייל), הוא כביש סרגל.
הנקודה המזרחית ביותר היא Ceduna שבדרום אוסטרליה והמערבית ביותר היא Balladonia שבמערב אוסטרליה.
הנסיעה, אם שאלתם את עצמכם, עלולה להיות מאוד משעממת.
כאמור, מדובר באזור נידח שאין בו הרבה נקודות עצירה.
אם נחזור חזרה במאמר זה, נגלה שדיברנו על זה מספר פעמים – הדרך לא פחות חשובה מנקודות העניין.
לחציית ה-Nullarbor משמעויות לוגיסטיות חשובות:
ראשית, אין לצאת לדרך ללא ציוד מתאים.
אמנם הדרך סלולה, אך יש להצטייד עם מספיק דלק ומזון.
לאורך הדרך פזורות תחנות רענון, אך זה בהחלט לא עונה על הצורך המלא.
ואם עד עכשיו דיברנו על הסכנות, אז נדבר גם על היתרונות.
לאורך הדרך ניתן לראות קנגורו, גמלים ואמו.
כמובן שצריך להיזהר לא לדרוס או לפגוע בהם, אך לעיתים ניתן לראותם מטווח קרוב ביותר.
הדרך ברובה עוברת במצוקים, ואין הרבה חופים, אך גם אם קיימים כאלו, הם אינם בטוחים לרחצה.
למעשה, ריכוז הכרישים הלבנים במי דרום אוסטרליה הוא הגדול ביותר באוסטרליה.
מישור נולרבור הוא ללא ספק אזור לא פשוט לטיול.
מי שמעוניין בחוויה שונה מהנוף הרגיל, אוהב לנהוג ומחפש את האתגר ותחושת הריחוק, ימצא את עצמו בטירוף חושים מתמשך.
דרום אוסטרליה - לא ברירת מחדל
אפשר להמשיך ולכתוב על דרום אוסטרליה בהרחבה רבה.
יש עוד עשרות מקומות מעניינים שיכולים להתאים לכל סוגי המטיילים.
מאמר זה הוא רק טעימה מהיופי והייחודיות שיש למדינה הזאת להציע.
כמובן שיש משמעויות לוגיסטיות ומסגרת זמן שיש לקחת בחשבון, אך אם הגעתם לאוסטרליה לטיול ארוך, דרום אוסטרליה היא מדינה ששווה ביקור משמעותי.
נכון, סביר להניח שבטיול ראשון באוסטרליה יש עוד מקומות שעשויים לעניין ועם מוניטין גבוה יותר.
אני גם לא אתפלא אם חוויית הנהיגה לא תתאים לכולם ואזורים "מוכרים" כמו החוף המזרחי או המדבר האוסטרלי יהיו גבוה יותר ברשימה שלכם.
עם זאת, ניתן לתכנן את הטיול באוסטרליה כך שיהיה מגוון ומאתגר.
הרבה פעמים נפוצות שמועות לא מבוססות שפשוט מרחיקות מטיילים מאזורים מסוימים.
עם הנגשה נכונה, הסברים והכנה אידיאלית, ניתן לטייל בכל רחבי אוסטרליה בתנאי שטח לא קלים.
הכל עניין של גישה ושל רצון.
אם אתם חולמים על טיול מהאגדות, בין אם "סטנדרטי" או כזה שיוצא מגבולות ההיגיון הבריא (וזה לא קשה), אתם מוזמנים לשאול יותר, להתעניין, לבדוק ולחקור על הפלא של דרום אוסטרליה.
ניתן להיעזר במאמרים כמו אלו, בקבוצת הפייסבוק "אוסטרליה ניו זילנד ומה שמסביב" וכמובן להגיע לפגישת ייעוץ לטיול בהתאמה אישית, שם נבנה את המסלול בדיוק כמו שחלמתם עליו.
