יש שיגידו שהיא לא נוצצת מספיק.
אחרים יספרו שהיא בסה"כ תחנת מעבר ואין מה לעשות בה.
ועם זאת, כשמסתכלים לעומק, היא מטופחת, היא מעניינת, ואפילו יש בה חיי לילה.
הכירו את וולינגטון (Wellington), עיר הבירה של ניו זילנד!
וולינגטון - בחזרה להתחלה
וולינגטון נמצאת בקצהו הדרומי של האי הצפוני של ניו זילנד.
היא נקראת גם "עיר הרוחות" בשל הרוחות העזות שמגיעות מכיוון מצר קוק (Cook Strait), הנחשב לאחד המסוכנים בעולם.
מלבד זאת, היא גם עיר הבירה הדרומית בעולם, ונמצאת על קו רוחב 41.
בוולינגטון מתגוררים כ-420 אלף תושבים, והיא העיר השנייה בגודלה בניו זילנד מבחינת אוכלוסייה.
כמות המשקעים השנתית בוולינגטון הינה כ-1,300 מ"מ.
האזור יושב כבר במאה ה-10 ע"י מאורים, וההתיישבות הלבנה הראשונה אירעה במחצית המאה ה-19.
היא נקראה על שמו של ארתור וסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון שבאי הבריטי.
וולינגטון שוכנת בלב החגורה הגעשית הנודעת לשמצה, וספגה מספר רעידות אדמה שאיימו למוטט אותה לחלוטין.
לאחר רעידת האדמה הגדולה ב-1855, הוחלט שבתי התושבים ייבנו מעץ בלבד, ועד היום, למעט המשרדים ב-Downtown, התושבים בוולינגטון ממשיכים במסורת שנכפתה עליהם.
וולינגטון לא הייתה בירת ניו זילנד מאז ומתמיד.
היא ירשה את התואר מאוקלנד (Auckland) ב-1865, וזאת על מנת לקרב את מוסדות השלטון לאי הדרומי, מתוך חשש שיהפוך לאוטונומיה ויתנתק לחלוטין מהשלטון המרכזי.
איך מגיעים לוולינגטון?
אוויר
בשל מיקומה "הבעייתי" של וולינגטון (באמצע מסלול המטיילים), מעט מטיילים בוחרים לנחות בה, ולכן היא אינה זוכה לנתח גדול מהתעבורה הבינלאומית של ניו זילנד, המגיעה בעיקר לאוקלנד ולקרייסטצ'רץ'.
ים
יבשה
כביש 2, המסתעף מכביש 1 בפרבריה הצפוניים של וולינגטון, ממשיך לאורך החוף המזרחי של האי הצפוני, לעבר העיר נאפייר (Napier) ו-Hawke’s Bay.
תחבורה ציבורית
וולינגטון אינה עיר גדולה, אך מרכז העיר שלה אינו ידידותי במיוחד למכוניות.
ההגעה באמצעות תחבורה ציבורית יכולה להקל משמעותית על ההתניידות במרחב העירוני.
בנוסף לאוטובוסים ומוניות, בוולינגטון פועלים רכבות, רכבלים ומעבורות המקשרים את פרברי וולינגטון והערים השכנות למרכז העיר.
אתרי תיירות מרכזיים בוולינגטון
טיילת המזח
ממוקמת במרכזו של מפרץ Lambton, טיילת המזח היא מרכז העניינים במהלך יום סטנדרטי בוולינגטון.
מספר פעילויות נמצאות בשטחה, והיא מקום מצוין ללכת בו וליהנות מהאווירה (ומהרוחות) של העיר.
בחלק מהאתרים ניגע בהמשך, אך נאמר בקצרה שזהו ביתם של המוזיאון הלאומי של ניו זילנד, מבשלת הבירה Mac’s, אצטדיון הרוגבי העירוני והשוק התת-קרקעי.
ניתן לשכור אופניים לזוג או לרביעייה ולפדל לאורך הטיילת, ליהנות מגלידה צוננת ולצפות בנערים קופצים למים מהמקפצה שנבנתה במיוחד עבורם.
בחלק המזרחי של הטיילת ניתן למצוא חופי ים הפעילים בעיקר בקיץ.
החניה באזור בתשלום עד השעה 17:00.
מוזיאון Te Papa Tongawera
מוזיאון Te Papa Tongawera (או Te Papa בקיצור) הינו המוזיאון הלאומי של וולינגטון.
המוזיאון שוכן על קו המים, בטיילת המזח הפופולרית.
הוא נוסד כבר ב-1865, עם הפיכת וולינגטון לעיר הבירה של ניו זילנד.
פירוש שמו ממאורית הוא "מכולת האוצרות".
המוזיאון לא היה המוזיאון "הלאומי" מאז ומתמיד, ולמעשה, הפך לכזה רק ב-1972.
ב-1998 עבר למשכנו הנוכחי ב-Cable Street, ומציג גם את הגלריות הלאומיות של ניו זילנד.
עד היום ביקרו במוזיאון מעל 30 מיליון מבקרים, והיד עוד נטויה.
במוזיאון 6 קומות, כאשר האחרונה היא למעשה פלטפורמת צפייה בנוף האורבני של וולינגטון.
בנייתו ערכה כ-4 שנים (1994-1998)הוא בכלל לא המוזיאון "השגרתי והמשעמם".
הוא חרט על דגלו לשלב בין התרבות המאורית וראשיתה של ההתיישבות הקדומה בניו זילנד לבין התיישבות האדם הלבן החל מהמאה ה-19.
ואכן, בחזיתו הצפונית, הפונה למפרץ, מוצגת התרבות המאורית בשלל תערוכות ומיצגים.
לעומת זאת, בחזיתו הדרומית, מוצגת תרבות האדם הלבן, "האירופאית", ומתארת את תהליך ההתיישבות.
בין שתי החזיתות, כדימוי לגשר בין התרבויות, מוצגים מסמכי ה-Waitangi, האספה הלאומית שהתכנסה באי הצפוני והחליטה על איחוד ניו זילנד.
הכניסה למוזיאון הינה ללא עלות, מתוך מטרה להנגיש את חוויית הביקור בו לכל מקומי ותייר.
הכניסה המרשימה למוזיאון מושכת את המבקר פנימה, ואולם רחב ידיים מקבל את פניו.
עקב רעידות האדמה, המבנה חולק למספר יחידות שיגנו מקריסה טוטאלית במקרה של אירוע.
התערוכות במוזיאון מתחלפות מעת לעת, ואומנים מכל רחבי ניו זילנד מגיעים להציג בהן.
הנושאים מתחלפים גם הן, ולצד תערוכת תמונות סטנדרטית ניתן לראות תערוכות שונות המציגות מסורות, חפצים ואוצרות טבעיים שייחודיים לניו זילנד.
המוזיאון אינו רק מוזיאון למבוגרים, וגם ילדים ימצאו בו את מבוקשם.
קומת הטבע מוקדשת לבעלי החיים והצמחייה האנדמית לניו זילנד.
ניתן לראות שלדי לווייתנים ענקיים, הסברים מפורטים על ציפורי ניו זילנד ודוגמאות לצמחייה שגדלה בשמורות הטבע.
גם את החלק הפרקטי לא הזניחו במוזיאון, ומומלץ להיכנס ל"תא רעידת האדמה", המדמה את רעידות האדמה הפוקדות את ניו זילנד מדי יום (רובן כמובן אינן מזיקות).
המוזיאון פתוח בכל יום מהשעה 10:00 ועד 18:00.
הביקור, כאמור, ללא עלות.
ניתן לחנות בחניון המוזיאון או לחילופין בחניות ציבוריות (בתשלום עד 17:00 עם הגבלת זמן).
אם ברשותכם מספיק זמן, ניתן להחנות את הרכב בקצה המפרץ (לא משנה מאיזה צד, תלוי תכנית) וללכת לאורך הטיילת עד למוזיאון.
הרכבל של וולינגטון
הרכבל של וולינגטון מאפשר למבקרים בו להרגיש את העיר מלמעלה.
הרכבל נחנך כבר בשנת 1902, ופועל על מסילה אחת הלוך-חזור.
הוא שוכן ב-Lambton Quay, רחוב הקניות והעסקים המרכזי בוולינגטון, בקצה המערבי של טיילת המזח.
זמן הנסיעה הינו כ-5 דקות, במהלכן עולה הרכבל גובה של 120 מטרים המתפרש על כ-600 מטרים של מסילה.
בראש הרכבל שתי פעילויות עיקריות:
הראשונה, פלנטריום המציג סרט תדמית על גלקסיית הכוכבים ומאפשר צפייה בהם.
השנייה, גן בוטני יפהפה (וחינמי) המזמין את המבקרים בו ליהנות מאווירה פסטורלית ושלווה, ולקחת נשימה עמוקה משאון העיר.
שעות פעילות הרכבל משתנות בין החורף לקיץ, ומומלץ להיעזר באתר הרשמי כדי להתעדכן (לינק מצורף).
עלות השימוש ברכבל הינה 5/9$ למבוגר (כיוון אחד/הלוך-חזור) ו-2.5/4.5$ לילד.
כמו ברוב המקומות בניו זילנד, ילדים מתחת לגיל 5 פטורים מתשלום, ומוצעות הנחות למשפחות.
מוזאון השואה
אי אפשר בלי הזווית היהודית בוולינגטון, ומוזיאון השואה הוא בהחלט העדות החזקה ביותר.
מרכז השואה של ניו זילנד עוסק בהענקת השראה ולהעצים פעולות נגד אנטישמיות, אפליה ואדישות על ידי זיכרון, חינוך ועדות השואה.
המרכז פתוח בכל יום (למעט שבת וחגים יהודיים) בין השעות 10:00-13:00.
המוזיאון ממוקם בפאתי מרכז העיר, ברחוב 80 Webb.
הכניסה למוזיאון הינה ללא עלות.
במוזיאון נוצרה תערוכה ייחודית, "תערוכת הכפתורים", המורכבת מ-1.5 מיליון כפתורים.
התערוכה הוקמה לזכר הילדים שנספו בשואה, ונועדה לקדם שוויון ולעמוד נגד אפליה, דעות קדומות ושנאה.
התערוכה נודדת ברחבי ניו זילנד ומגיעה בחזרה לוולינגטון לקראת יום השואה הבינלאומי החל בינואר.
בנוסף, המוזיאון הוביל את תהליך תרגומו של יומנה של אנה פרנק למאורית, וניתן לרכשו (גם בגרסה דיגיטלת) דרך אתר המוזיאון.
זילנדיה (Zealandia)
זילנדיה היא פארק טבע וחיות, הראשון מסוגו בעולם שנבנה בסמוך לשטח אורבני, השוכן בפאתיה המערביים של וולינגטון.
הפארק משתרע על שטח עצום של כ-2,000 דונמים.
הרעיון להקים את הפארק נולד כשהבינו בניו זילנד שמיני בעלי חיים וצמחים רבים נכחדו או נמצאו בסכנת הכחדה עקב השינויים התעשייתיים והאורבניים שנעשו במרוצת השנים.
לכן הוחלט להקים שמורת טבע שתסייע בהחזרת הטבע לקדמותו.
המתחם מתגאה בכך שהצליח להשיב כ-18 מינים שונים למצבם הטבעי, ובאמצעות גדר המקיפה את המקום, מגינה גם היום על זני הציפורים ובעלי החיים הנוספים שנמצאים בסכנה מתמדת מפני טורפים (כיום בעיקר חתולים וכלבים, שכן אין בניו זילנד טורפי על).
השמורה פתוחה בכל יום בין השעות 09:00-17:00.
זמן הביקור הממוצע בה אורך כ-3 שעות, וזאת על מנת לבקר במרבית חלקי השמורה.
מומלץ להגיע גם לסיורי השקיעה והלילה (אם כי כוללים גם את הכניסה הרגילה במהלך היום).
מנעד המחירים משתנה מסיור לסיור ומאדם לאדם, וניתן להתעדכן בלינק המצורף.
ניתן להגיע באמצעות רכב, באמצעות הרכבל של וולינגטון (מהתחנה העליונה – כחצי שעה הליכה), תחב"צ או שאטל חינמי היוצא מ-I-Site וולינגטון או מהתחנה העליונה של הרכבל.
Weta Caves
נצא מעט ממרכז העיר, ונעשה את דרכינו אל עבר Weta Caves, סטודיו הצילום והעריכה המפורסם בניו זילנד.
ולמה מפורסם? כי ממנו יצאו בין השאר תפאורות ועיבודים לדמויות מרכזיות בסרטים שכולנו מכירים.
הרשימה החלקית כוללת את שר הטבעות וההוביט על שלל סרטיהם, אוואטר, קינג קונג, פאוור ריינג'רס ועוד.
כבר מחזית הבניין אפשר להבין את רוח המקום.
דמותו של טרול גדול תקדם את פניכם, וחנות הסטודיו מציגה שלל דמויות נוספות, ביניהן של היצור גולום מהטרילוגיה המפורסמת עם הטבעות.
בסטודיו מספר סיורים לבחירה, כאשר הפופולרי ביותר הוא הסיור הסטנדרטי המביא אתכם אל מאחורי הקלעים של היצירה.
בין השאר, תזכו לראות כיצד מייצרים את הדמויות המופיעות בסרטים, כיצד מבצעים עריכה ואנימציה ושיחה קצרה עם אחד היוצרים במקום.
אורך הסיור כ-45 דקות.
סיורים נוספים מציעים מבט מעמיק על תעשיית העריכה והעיבוד מאחורי הקלעים.
הסיור המקיף (Full Experience) מציע את הסיור הסטנדרטי ובנוסף לו סיור הממחיש בפירוט כיצד מוקם סט, כיצד מוצבות הדמויות ואיך נעשה הצילום בפועל – מרתק!
הסטודיו שוכן בחצי האי מירמר (Mirmar) וניתן להגיע אליו באמצעות סיורים מאורגנים המציעים איסוף ממרכז העיר, או באמצעות רכב (15-20 דקות ממרכז העיר).
הגעה עם תחב"צ פחות נוחה, אך אפשרית.
הסטודיו פתוח בכל יום בין השעות 09:30-16:00.
תצפית הר ויקטוריה (Mount Victoria Lookout)
התצפית המוכרת ביותר בוולינגטון שוכנת מצדו המזרחי של מרכז העיר, על פסגתו של Mount Victoria.
שמו המאורי של המקום הינו Tangi Te Keo, שנשאב מאגדה מאורית עתיקה.
התצפית החינמית מאפשרת לצפות בוולינגטון גם מצד זה, בעוד תצפית הרכבל נמצאת בצד המערבי.
פסגת ההר מתנשאת לגובה צנוע של 196 מטרים, ופלטפורמת צפייה רחבה מציעה תצפית פנורמית מרהיבה על מפרץ וולינגטון.
התצפית בראש ההר היא למעשה חלק מחגורת פארקים שנשתלה במאה ה-19 ומהווה כיום כר פורה להליכות קצרות ותצפיות נהדרות.
ואיך אפשר בלי אנקדוטה קטנה לשר הטבעות?
הדרך לעיירה ברי, הסצנה הראשונה בה פרודו וחבריו עוזבים את הפלך דרך היער ונתקלים בפרשים השחורים, צולמה בשבילי Mount Victoria.
בנוסף, הסצנה בסרט השלישי בה מתכנסים פרשי רוהאן לפני הקרב האחרון, צולמה גם היא ברכס ההר.
ההגעה להר מומלצת באמצעות רכב פרטי.
התחב"צ למקום אפשרי גם הוא באמצעות מספר קווים, אך נחשבת למסורבלת יחסית.
האי Somes/Matiu
האי Somes הוא האי הגדול מבין שלושה הנמצאים במפרץ וולינגטון.
שטחו 250 דונם והוא מוגדר כשמורת טבע לאומית, המופעלת ומבוקרת באמצעות DOC, רשות הטבע והגנים הניו-זילנדית.
בעוד השם האנגלי של האי הוא Somes על שם מחוקק שחי בזמנים ההם, השם המאורי, כראוי לתרבות המאורית, מגיע ממקור מעניין יותר.
Matiu הייתה אחת משתי בנותיו של Kupe, המלח המאורי האגדי שהגיע לניו זילנד לפני כ-1000 שנים בסירות ה-Waka המפורסמות.
בסוף המאה ה-19 נבנה באי מגדלור שנועד לכוון את הספינות הנכנסות למפרץ.
במהלך מלחמת העולם השנייה, הוכנס אל האי תותח ענק שנועד להגן על וולינגטון במקרה של התקפה יפנית.
תותחים נוספים הוצבו באיים ונקודות תצפית אחרות בניו זילנד, דוגמת חצי האי אוטגו שבדרום-מזרח האי הדרומי.
ניתן להגיע לאי באמצעות מעבורות היוצאות מהמזח בוולינגטון.
זמן השיט עומד על כ-25 דקות.
באי אין מלונות, אך ניתן ללון בקמפינג.
הטרק הפופולרי באי הוא Loop Track, האורך כ-45 דקות.
אוכל וחיי לילה
כיאה לכל עיר מרכזת, סצנת האוכל מתרכזת בעיקר במרכז העיר.
מרכז העיר אינו גדול במיוחד, ונתחם בין טיילת המזח והכביש הראשי (כביש 1), המחבר את וולינגטון עם שאר האי.
כהרגלי, לא אמליץ על מסעדה ספציפית, שכן לכל אחד ואחת יש טעם והעדפות שונים, אך ניתן לומר שיש כמות מכובדת של מסעדות אסייאתיות לצד מסעדות מקומיות.
חיי הלילה של וולינגטון שונים בתכלית מרוב ניו זילנד, שמוכרת בעיקר כיעד מנומנם (למעט קווינסטאון ואולי אוקלנד).
רחוב המסיבות הראשי של וולינגטון הוא Courtenay Place המרכז עשרות מועדונים ופאבים, רובם בסגנון מיינסטרים.
לא רחוק ממנו (הם גם מתחברים במקום מסוים), Cuba Street הוא ה"פלורנטין" של וולינגטון.
פאבים בסגנונות שונים וציוריים מקדמים את הבאים, ומציעים סטייל ישיבה רגוע יותר.
חשוב לציין שבוולינגטון קיים קוד לבוש.
גברים מחויבים להגיע עם חולצה ונעליים (למתקשים, לא גופיה ולא כפכפים).
כל התיירים מתבקשים להגיע עם דרכון בלבד (לא צילום, לא רישיון נהיגה).
כמה זמן להקדיש לביקור בוולינגטון?
זוהי שאלת הזהב, ועליה אין תשובה חד משמעית.
הזמן בוולינגטון נגזר מכמה פרמטרים שונים.
ראשית, הזמן הכולל לטיול.
בטיול שאורכו כחודש, לא הייתי "שורף" זמן יקר בערים השונות.
טיול בניו זילנד הוא אינו טיול עירוני בבסיסו, ויש מספיק מה לראות מחוץ לעיר.
שנית, יש מטיילים שמעדיפים להתרכז בחלק המרכזי של האי הצפוני ומדלגים לחלוטין על המעבורת ועל העיר.
שלישית, יש כאלו שלא אוהבים את המרחב האורבני, ויעדיפו להשתמש בוולינגטון כתחנת מעבר בלבד.
לתכנון טיול יש אפשרויות רבות, ולכל מטייל יש את ההעדפות, הרצונות והמגבלות שלו.
ניתן להקשיב לפרק על תכנון טיול בפודקאסט שלנו, "פסיפיקאסט" (פרק 1), וללמוד יותר על תהליך תכנון הטיול.
סיכום
וולינגטון היא לא עירה בירה טיפוסית.
היא אמנם מתהדרת בבניינים גבוהים ובעשרות שגריריות שונות המפוזרות בה, אך ההרגשה שונה.
לוולינגטון יש קסם ששמור רק לניו זילנד.
היא אולי לא ניו יורק או פריז, אבל דווקא הקומפקטיות שלה והמיקום הנהדר משרים בה אווירה קלילה ומשוחררת.
לא אוכל להמליץ לבקר או לא לבקר בה, הסעיף האחרון מסביר למה.
אולם אם הגעתם אליה, או שאתם פשוט מחפשים חוויה אורבנית לא סואנת מדי, אז בהחלט הגעתם למקום הנכון!