טונגה - ממלכת גן עדן בסוף העולם
לא היה קשה לבחור ביעד כמו טונגה, אבל כהרגלי אני מתחיל מהסוף ורק אז מתחיל להסביר.
לאחר הבלת"מ עם אוסטרליה, שכלל ימים של המתנה מורטת עצבים בניו זילנד, החלטתי לקצר את הטיול שלי, אך לא לוותר על מקומות שאיני יודע מתי ייצא לי לבקר בהם שוב, בטח לא כמטייל יחיד ובנקודת הזמן הספציפית בחיים שלי.
נכון, הייתה לי נקודת יציאה הביתה, לשוב למקום הנוח שלי, לחזור לבת הזוג שרוצה כבר לתלות אותי על העץ הגבוה ביותר ולהתמודד שוב עם השגרה… אבל זה פשוט לא אני.
לא חסרים לי ריגושים בחיים, אבל יש משהו במיוחד בטיולים ומסעות, והלוואי שהייתי יכול להסביר את זה במילים. אי אפשר. כשמגיעים, מרגישים, חווים – מבינים.
זה עוד יותר מיוחד להגיע למקום כמו טונגה.
רקע כללי
טונגה היא ממלכה קסומה בלב איי הפסיפיק, שלוש שעות טיסה מאוקלנד (ניו זילנד) וכמעט ארבע שעות טיסה מסידני (אוסטרליה).
יש בה כ-170 איים, רובם לא מיושבים, וארבעה אזורים מרכזיים:
הראשון, Tongatapu, הוא האי הגדול והמרכזי בממלכה.
האי נמצא בחלק הדרומי, הפחות טרופי באופן יחסי, ומתאפיין בקרקע סלעית ומשקעים רבים.
אני סבור שזה היה הר געש קדום וכל הסלעים שמסביב הם למעשה בזלת, אך זה לא מבוסס ויכול להיות שזה נגרם מריבוי סופות וענייני אמא-אדמה שסחפו את הקרקע והשאירו רק סלעים.
באי נמצאת העיר Nuku’alofa, שזה הדבר היחיד שיזכיר כאן עיר כלשהי, כמובן ברוח הפסיפיק ובלי סממנים של עיר מערבית למעט בתי קפה, ברים ושירותים חיוניים לאזרח ולתייר (השכרת רכב, בנק, סופרמרקט וכדומה).
האי לא גדול וניתן לנסוע מצד לצד ב-45 דקות, ושוכן בו שדה התעופה הבינלאומי של טונגה.
השני, Ha’apai, אי קטן המוקף בעשרות איים קטנים אף יותר, רובם אינם מיושבים.
זוהי שרשרת האיים הדומה ביותר למה שרואים בסרטים – חופים זהובים, עצי קוקוס, צבעים מטורפים במים ותחושה של חופש בלתי נגמר.
שרשרת האיים נמצאת בחלק המרכזי של טונגה, וניתן לטוס אליה אך ורק באמצעות חברת התעופה המקומית, Real Tonga, אליה אגיע בהמשך סיפור הדרך.
באי יש כפר קטן המספק את השירותים החיוניים לאזרח ולתייר, שדה תעופה מקומי ומספר ריזורטים שיתנו גוון מערבי לאווירה הכל כך טרופית/יפהפייה פה.
השלישי, Vava’u, המפורסם בעיקר בשל הלווייתנים המגיעים אליו בהמוניהם בכל שנה בין החודשים יולי-אוקטובר.
לכן, האי עובד ב-500% תפוסה בין החודשים האלו ונרגע מאוד בשאר השנה, עדות חיה למשפט האלמותי: "אין מושלם".
אין מושלם, כי תעשיית הלווייתנים כל כך התפתחה, עד שגם המקומיים וגם התיירים די מזניחים את המקום בשאר השנה וכמעט לא מגיעים לבקר/לעבוד.
התעשייה הזאת הובילה גם לטיסות ישירות מנאדי Nadi (פיג'י) באמצעות חברת התעופה של פיג'י.
גם ב-Vava’u ישנם לא מעט איים קטנים ובודדים שבחלקם ריזורטים ובחלקם.. כלום.
הרביעי והאחרון, Niuas, שתי קבוצות איים מרוחקות ונידחות בחלק הצפוני ביותר של טונגה.
אני מודה, אין לי ממש מידע פרקטי למטיילים מלבד זה שהם חיים ממש כמו פעם, ללא חשמל או קליטה ועם מעט קשר לעולם החיצון (משהו כמו טיסה פעם בחודש, אבל בטח אני לא מדייק).
מזג אוויר
מזג האוויר בטונגה הוא טרופי, או במילים אחרות – חם חם חם.
העונה הרטובה נמשכת בין החודשים נובמבר – מרץ ובמהלכה ישנם ציקלונים, סופות גשמים, רעמים וברקים ובכללי המון משקעים ומעט תיירים.
זה כמובן אינו גורף (בטיול שלי, באמצע מרץ 2019, היו ימים גשומים וגם ימים בהירים), אך באופן כללי זה מה שקורה, בייחוד בשיא העונה, איפשהו בסביבות חג המולד והשנה הנוצרית החדשה.
העונה היבשה נמשכת בין החודשים מאי – ספטמבר וזוהי התקופה שמגיעים לכאן המון תיירים, רובם מאוסטרליה וניו זילנד הקרובות יחסית.
כאמור, גם חובבי לווייתנים (מי לא בתכל'ס?) מגיעים לכאן בהמוניהם, כאשר דווקא המשקעים כמעט ולא מגיעים ומאפשרים למבקרים ליהנות ממזג אוויר חם ומגניב, עם שלל אפשרויות לבילוי.
אפריל ואוקטובר הם חודשי מעבר, עם סבירות זהה לגשם או למזג אוויר יבש, כאשר לאוקטובר יש יתרון (בעיקר בחצי הראשון) עקב עונת הלווייתנים.
אם צריך לסכם את נושא מזג האוויר, שמטריד רבים המגיעים לפסיפיק בעונה הרטובה – גשם יורד כאן כל השנה, השאלה היא כמה יירד כשתהיו פה וכמה זה יפריע לכם להיכנס למים הנעימים (מעריך בין 26 ל-28 מעלות) גם כשקצת מעונן ולא מגניב.
לוגיסטיקה ולינה
המטבע המקומי בטונגה הוא פאנגה, TOP, ונכון לכתיבת שורות אלו הוא שווה בערך 1.5 שקלים לדולר מקומי.
הנושא הבא שוודאי יעסיק את מי שחושב על הגעה לטונגה, הוא רמת המערביות.
בטונגה יש שתי חברות טלפונים – Digicel ו-U-Call.
אני בחרתי ב-U-Call עקב המלצות, אבל לא הייתי כל כך מרוצה.
הקליטה לא להיט, יש ניתוקים כל הזמן ומהירות האינטרנט נעה בין 0 ל-0.1.. ממש ממש לאט!
זה כמובן ישפיע ישירות על החיבור לעולם החיצון, אבל אני דווקא רואה בזה דבר חיובי כל עוד אין משהו שמצריך חיבור תמידי.
הבנק המרכזי בטונגה הוא BSP, או בשמו המלא, Bank South Pacific.
מומלץ למשוך סכום כסף גדול, שכן העמלה הינה קבועה ולא לפי סכום המשיכה.
באיים הקטנים לא כדאי לבנות על כספומטים, ובטח לא על כאלו שעובדים.
עלויות האשראי גבוהות ולכן מומלץ להסתובב עם מזומן.
אפשרויות הלינה מגוונות – החל מריזורטים, דרך מוטלים ועד אכסניות מטיילים.
לא הייתי ממליץ לחובבי ה-Luxury להשוות את זה למקומות כמו תאילנד או הקריביים – זה פשוט לא זה, ושוב, זה חלק מהקסם של המקום – אני מעריך שקשה ויקר לשנע לכאן ציוד מפונפן מדי, ולכן גם במלון (כמו זה שאני שוהה בו כרגע ומשלמים בו יפה מאוד פר לילה), לא בהכרח תיתקלו באינטרנט חזק, מזגן או אבזור מיוחד… מילת המפתח היא פשטות, ומי שיידע להעריך את זה ולא לחפש את ה-Show וה-Fancy, ייהנה מכל רגע!
אכסניות המטיילים פשוטות עד מאוד.. בחלקן יהיו מים חמים, על אינטרנט ברמה גבוהה אין מה לבנות, והחדרים יהיו בסיסיים.. גם במקרה הזה, עדיף לבנות בעיקר על אטרקציות חוץ ולא על שהייה ארוכה בחדר (יפה מדי בחוץ גם ככה).
התניידות בין האיים ובאיים
ההתניידות בין איי טונגה יכולה להיעשות בשתי דרכים:
1. ימי – מעבורות שטות בין האיים השונים – מדובר בעיקר במעבורות מקומיות, שתלויות בתנאי ים לא פשוטים לפעמים, מיועדות בעיקר למקומיים ולוקחות מלא מלא זמן.
אם אתם בחופשה קצובה ולא בהתנדבות ארוכת-טווח, זה לא בשבילכם.
2. אווירי – חברת התעופה המקומית נקראת Real Tonga.
מהתרשמות ראשונה, מדובר בחברה הכי שכונה שנתקלתי בה, ונתקלתי בכמה.
יש להם אתר אינטרנט שאפשר להזמין דרכו, אבל הוא לא תמיד אמין – היו יותר מדי סימני שאלה לגבי התפקוד שלו בזמן אמת.
אני העדפתי להגיע אליהם ישירות, לקבל את כל המידע בזמן אמת ולקבל אישור מודפס.
גם כשהייתי צריך לשנות טיסה, זה בוצע במהירות והיה נוח (בתוספת תשלום צנועה כמובן).
עם זאת, כשמגיעים לשדה, רק החזק שורד.
אם שדה התעופה הבינלאומי עוד משדר נורמליות ויש בו עמדות להחלפת כסף, חברות טלפונים ונהגי מונית, שדות התעופה המקומיים נראים כמו אורווה בקיבוץ שאין בה סוסים כבר 30 שנה.
על בידוק בטחוני כמובן שאין מה להרחיב ועובדי הדלפק הם גם דיילי הקרקע, המוכרים בקפה והמנקים – מולטיטסקינג לפי הספר.
בתוך האיים עצמם ניתן להיעזר במוניות או בטרמפים, ובחלקם אף באופניים או קטנועים.
ניתן לשכור רכב, אך הסטנדרט אינו מערבי והרכבים בד"כ נמצאים בתחזוקה לקויה.
מעללי חברת Real Tonga
סיפור קטן שימחיש עד כמה חיים בטונגה בקצב ובסגנון אחר ממה שהאדם המערבי מורגל:
הקדמתי את הטיסה שלי בין שניים מהאיים 3 שעות לפני המועד והגעתי כמו ילד טוב שעה לפני הטיסה.
5 דקות לפני ההמראה הלכתי לבדוק מה העניינים, כי עוד לא קראו לנו.
התשובה הייתה, "הטייס חולה…….."
איפה להודיע? איפה לעדכן? כינים.
הלכתי לטייס בניסיון נואש לשכנע אותו שהטיסה צריכה לצאת
"מה העניינים סחבק, אתה חולה?"
הוא ענה לי בלי למצמץ.. "כן, אני חולה, Safety First".
התאפקתי לא לצחוק או לא להוריד לו סטירה לפנים, כי היה ברור שהוא בדיוק נדבק בדלקת קרום החשק.
לקחתי נשימה עמוקה וניסיתי לחשוב על פתרון יצירתי – אולי הוא יזרום על אופטלגין?
כמובן שהוא סירב והדיבור הראשוני היה על טיסה חלופית ביום למחרת.
אני, שחיפשתי רק להתחפף לאי הבא והייתה לי הזמנה לבית המלון, לא הסכמתי לקבל זאת.
אחרי מכבש לחצים והתאגדות לא-פורמלית של כל הנוסעים הנוספים (בסה"כ כ-20 נוסעים, לא צריך להיסחף), הטיסה נדחתה בשעה ו-45 דקות והפיצוי היה בקבוק קטן של מיץ מנגו. לפחות זה.
אגב, אם קורה משהו – חברת התעופה של טונגה אינה מחויבת לכללי התעופה הבינלאומיים ולכן לא צריכה לדאוג לכם למלון, הסעה או כל פיצוי.
למקרה שחשבתם להתלונן, זה לא יעזור גם אם ממש תתאמצו, כי אין ממש עם מי לדבר (אלא אם אתם חברים של מלך טונגה).
עלויות טיול בטונגה
נושא העלויות, כמו בכל מקום אחר בעולם, הוא מאוד סובייקטיבי ונתון לשינויים בהתאם לצורת הטיול.
זהו אמנם טיול במדינת עולם שלישי, אך העלויות אינן מזכירות את העלויות של מזרח אסיה או אפריקה.
הטיסות לטונגה יקרות ועומדות על כ-500 דולר בממוצע לטיסה הלוך-חזור.
טיסות הפנים לא מאלצות לקחת משכנתא, אך אינן זולות בהכרח.
האוכל המקומי בשווקים אמנם זול, אך אלו רק חומרי גלם, ולא תמיד ניתן לבשל באופן עצמאי, מה שמאלץ לקנות מזון במכולת או באחת המסעדות המקומיות.
האטרקציות (צלילה, Island Hopping, טיול מאורגנים) אינם זולים גם הם, ועומדים על מחיר התחלתי של עשרות דולרים ועד מאות דולרים לטיול.
מי שמחפש להוזיל עלויות, יוכל לעשות זאת, בין אם יבחר לשוט במעבורת או לישון אצל מקומיים.
האנשים
הטונגנים הם אנשים ידידותיים, חמים, אוהבים וחייכנים.
איך אפשר להאשים אותם?
כשאתה גר בכזה מקום יפה, בכזה מיקום לא-שגרתי, התרבות שלך מושפעת מאוד מהדינמיקה בתוך המדינה שלך, ללא גירויים חיצוניים רבים.
הטונגנים מאוד גאים בממלכה שלהם, אוהבים את השלטון (המלך מת ועכשיו מחכים שאחיו ימלוך במקומו) והם אנשים מאוד מאוד נחמדים – הם יזמינו אתכם אליהם הביתה, הם יוודאו בכל הזדמנות שאתם בסדר ומרוצים וידאגו לכם אם הלכתם לאיבוד או אם אתם צריכים עזרה כלשהי.
הם נוצרים מאמינים ולפיכך, יום ראשון הוא יום שבתון.
העסקים סגורים, כולם בכנסייה וכמעט ולא מתקיימות פעילויות חיצוניות.
הכל במסגרת המשפחה והקהילה.
המשפחה היא ערך עליון בטונגה.
אב המשפחה זוכה לכבוד גדול, ולא נדיר למצוא את כל הילדים גרים באותו הבית גם לאחר שהתבגרו, או לפחות בסמוך.
היחס לתיירים נפלא.
הכנסת האורחים ניכרת בכל מקום, והכל נעשה תוך יראת כבוד ושירות מצוין.
בדומה לשאר איי הפסיפיק, גם כאן הכל נעשה בעצלתיים, אבל צריך להכיר את זה ולהתרגל לזה.
לא ממהרים כאן, לא רצים לשום מקום, הכל קורה בקצב איטי ומה שצריך לקרות, יקרה.
מאוד בטוח בטונגה, או ככה לפחות הרגיש לי.
יכולתי להסתובב חופשי איפה ומתי שרציתי, ולא חששתי לרגע.
להגיע למקום ולא להכיר את האנשים שחיים בו שווה ערך לביקור בכלוב מזכוכית.
האינטראקציה עם המקומיים, השיחות המעניינות שמגשרות על פער התרבויות, הם אלו שעושים את ההבדל בין תייר למטייל, בין ביקור לבין טיול או מסע.
בפסקה אחת, מה עושים בטונגה?
אנסה לתמצת בראשי פרקים כי רק על זה אפשר לכתוב ספר, ובחלקים הבאים יהיה פירוט נרחב על כל אי ששהיתי בו.
צפייה ושחייה עם לווייתנים בין החודשים יולי-אוקטובר, צלילה, שנורקל, שחייה, דיג, טיולי סוסים, קיאקים, טיולי הליכה, קצת היסטוריה לחובבים ובעיקר המון בטן-גב (היה אפשר להבין את מריבוי הפעילויות הימיות).
אחד הדברים שהכי מרגשים אותי באופן אישי זאת הנגישות והקרבה – פשוט לקחת מסכה ושנורקל, לקפוץ למים, להציץ למטה והופ!
להקות דגים, ריף משגע ותחושת חופש אמיתית.
גם להסתובב בכפרי המקומיים יכול להיות מעניין מאוד, בטח אם יוצא לכם לישון אצלם (ספוילר!).
זה מאוד תלוי איפה תחליטו לשהות, אבל אופי הטיול ישתנה מאוד בהתאם לקבוצת האיים שנבחרה – כאמור, Ha’apai סובב בעיקר סביב החיים הטובים, Vava’u סביב הלווייתנים, Tongatapu סביב היסטוריה וטיולי יום (או שהייה בריזורטים) באיים הקטנים הסמוכים ואילו Nuias יתאימו למי ששונא אנשים מערביים (בהומור, כן?) ומחפש תרבות והיכרות אמיתית עם תושבי המקום על חשבון כל שאר הדברים שאנשים מערביים אוהבים.
כאמור, המאמרים הבאים יוקדשו לחוויה שלי בכל אחת מקבוצות האיים בהן שהיתי.
