הקדמה
הימים הם ימי חודש יוני החמים, אי שם בצפון אוסטרליה.
השנה היא 2014.
לאחר חודש וחצי של טיול בלתי נשכח במערב אוסטרליה, הגעתי ביחד עם חברי בלייז לפאתי העיר דרווין, בירת הטריטוריה הצפונית והעיר הגדולה בצפון.
כבר היינו למודי ניסיון.
גמענו אלפי קילומטרים, הגענו למקומות בלתי נשכחים והצלחנו להיכנס לסטטיסטיקה ולהיתקע עם הג'יפ בדרכנו למכתש וולף קריק (Wolf Creek).
ידענו שעם הגעתנו לחוף המזרחי של אוסטרליה, האקסטרים שאפיין את הטיול שלנו יתמתן.
רק דרך אחת הפרידה בינינו לבין החוף, דרך הסוואנה (Savannah Way).
למעשה, בדיעבד הבנו שנסענו על דרך הסוואנה במשך ימים רבים עוד לפני.
עם זאת, נשאר לנו עוד חלק אחד מאתגר לעבור כדי לסיים את כולה.
ב-3,700 הקילומטרים של דרך הסוואנה, שמתחילים מברום (Broome), עיירה קסומה בצפון-מערב אוסטרליה, ועד לקיירנס (Cairns), העיר הגדולה בצפון-מזרח אוסטרליה, יש מספר קטעים אתגריים שמיועדים למטיילים שרוצים לצאת משגרת הנוחות ולחוות את השטח האוסטרלי.
לא יכולנו לעמוד בפיתוי והתכוננו בקוצר רוח לקראת היציאה לדרך, ואולי לקטע האתגרי האחרון בטיול שלנו.
דרך הסוואנה - רקע
דרך הסוואנה, כאמור, נמתחת מברום לקיירנס (או להפך).
היא חוצה שלוש מדינות – מערב אוסטרליה, הטריטוריה הצפונית וקווינסלנד.
הדרך הרשמית סלולה ברובה ואפשרית למרבית הרכבים, כולל קרוואנים כבדים.
לצידה, ניתן למצוא דרך אלטרנטיבית, שחלק עיקרי ממנה נמצא בשטח ומיועדים לג'יפים.
הדרך מציגה לרווחה את החלק הטרופי של אוסטרליה, המתפתח בשנים האחרונות ומושך אליו מטיילים רבים שמעוניינים לחוות את אוסטרליה בצורה שונה.
בניגוד למדבר היבש, באזור זה יורדים גשמים עזים בתקופת העונה הרטובה, ולכן ניתן להבחין בצמחייה רבה ומקורות מים טבעיים.
הנגשת הדרך מתבצעת ע"י רשויות שלוש המדינות, הן על ידי סלילת כבישים והן על ידי פיתוח אתרי תיירות ולינה לטובת המטיילים.
נקודות עניין מרכזיות (ממערב למזרח)
ברום (Broome)
עיירת המטיילים של צפון-מערב אוסטרליה היא עוף שונה בנוף.
בעוד שמרבית האזור כולל בעיקר פארקים לאומיים ושממה, ברום מספקת למטייל את האתנחתא המושלמת.
יש בה את כל השירותים הנחוצים לתייר, חופי ים מטריפים, פאבים, מסיבות (בכמות מספקת ביחס לגודל האוכלוסייה) וטבע בחצר האחורית.
ברום היא הנקודה המערבית ביותר בדרך הסוואנה, ומהווה את שער הכניסה המערבי למדבר הקימברלי, אחד האזורים הנידחים והיפים באוסטרליה כולה.
מדבר קימברלי (Kimberley Desert)
הקימברלי הוא אזור בצפון-מערב אוסטרליה המשתרע על שטח של 423,517 קמ"ר.
פי 3 מאנגליה ופי 19 מישראל!
על אף גודלו, בקימברלי מתגוררים בין 40-50 אלף תושבים, תלוי עונה.
הדרך החוצה את קימברלי נקרא גיב ריבר רואד (Gibb River Road), כ-700 ק"מ של נהיגת שטח אתגרית באחד האזורים המרשימים ביותר באוסטרלייה.
בקימברלי תוכלו למצוא מעיינות, מסלולי הליכה, חיות פרא המסתובבות חופשי לגמרי ובעיקר את תחושת הניתוק המשכרת.
חשוב לציין שהטיול דרך מדבר הקימברלי הוא חלק מהדרך האלטרנטיבית של דרך הסוואנה ולא הדרך הרשמית, העוקפת אותו מדרום.
פירוט נרחב על מדבר הקימברלי ניתן לקרוא כאן.
הפארק הלאומי פורנולולו (Purnululu National Park)
הפארק הלאומי פורנולולו, שמוכר גם בשם "בנגלס בנגלס" (Bungles Bungles), נמצא דווקא על הדרך הסלולה, כ-300 ק"מ מדרום לנקודת הסיום המזרחית של מדבר הקימברלי.
הפארק המדהים נגיש לרכבי שטח בלבד.
הבנגלס בנגלס הם למעשה רכסי גבעות ייחודיים שהפכו ב-2003 למרכז שימור עולמי עקב צורתם המרהיבה.
בפארק, כבכל הפארקים הלאומיים, מסלולי הליכה, נקודות תצפית ואתרי קמפינג לטובת המטיילים.
מומלץ להקדיש לפארק לפחות 2 לילות, בין השאר עקב הנסיעה הארוכה אליו והגישה המשובשת.
מטרנקה (Mataranka)
נעבור אל הטריטוריה הצפונית, ואל העיירה מטרנקה.
עוד לפני, חשוב לדעת שדרך הסוואנה היא רק אמצעי ולא מטרה.
היא לא עוברת במרבית הפארקים הלאומיים הפופולריים בצפון אוסטרליה, ולכן סטייה מהדרך היא ממש לא מילה גסה.
תמיד ניתן לחזור אליה ומומלץ להתייחס לנסיעה בה כאל אמצעי להגיע ממקום למקום.
מטרנקה היא עיירה קטנה השוכנת כשעה מזרחית מהעיר קת'רין (Katherine).
היא נקודת היציאה המערבית לחלק האחרון והמאתגר של הדרך, ורבים מהמטיילים מגיעים אליה ללילה שלפני.
נקודת העניין המרכזית (וכנראה היחידה שלה) היא המעיינות החמים.
לא מדובר בשכשוכית קטנה, אלא ברשת מעיינות המחוברים עם נחלים חמים וכיפיים, שאפשר לשחות ולהירגע בהם.
למעשה, יש שני אתרים – Mataranka Thermal Pool and Rainbow Springs ו-Bitter Springs.
שני האתרים נמצאים ממזרח לעיירה עצמה, והכניסה אליהם כרוכה בתשלום סמלי.
אחלה דרך להירגע לפני שממשיכים בדרך!
הפארק הלאומי לואן היל גורג' (Lawn Hill Gorge National Park)
בעוד שהדרך הרשמית של דרך הסוואנה עוברת בחלקים נידחים בצפון-מערב קווינסלנד, הדרך האלטרנטיבית מספקת עיקוף מעגלי אל הפארק הלאומי Lawn Hill Gorge, או בודג'מולה (Boodjamulla National Park).
הפארק, הנגיש גם מכביש 1 הסלול.
במרכז הפארק ערוץ נחל בו ניתן לשחות ולחתור בקיאק.
גם מסלולי הליכה בנמצא כמובן.
אתר הקמפינג Adels Grove שוכן בכניסה לפארק ומספק את כל השירותים הנחוצים למטיילים.
בתחומיו תחנת דלק, מינימקרט ואפילו אזור מיועד לשחייה ושיט אבובים.
הלינה מתבצעת בתוך חורשה עבותה שבהחלט מוסיפה לאווירה.
אתר קמפינג נוסף נמצא בתוך הפארק, אך הוא נוטה להתמלא במהירות ואינו מספק דבר מלבד מקום לינה.
מערות צ'ילגו (Chillagoe Caves)
מערות צ'ילגו הן חוויית אאוטבק אולטימטיבית.
מצד אחד, הן ממוקמות רק שלוש שעות נסיעה מקיירנס, העיר הגדולה בצפון-מזרח אוסטרליה.
מצד שני, אלו שלוש שעות שממחישות עד כמה ההבדל גדול בין החוף והסוואנה.
רשת המערות כוללת בין 600 ל-1,000 מערות.
סיורים יומיים קצרים יוצאים בכל יום למגוון מערות, ביניהן מערות Donna, Trezkinn ו-Royal Arch.
גיל המערות מתוארך בין 12 ל-37 מיליון שנים.
בנוסף, העיירה הסמוכה היא תחנה פופולרית ברכבת האאוטבק, Savannahlander.
זוהי רכבת שיוצאת מקיירנס לכיוון האאוטבק של מדינת קווינסלנד ומשמשת כאמצעי תחבורה למקומיים ואטרקציה תיירותית למבקרים כאחד.
הרכבת נפתחה ב-1901 כדי לשרת את עובדי המכרות הסמוכים ומאז שימושיה התרחבו בהתאם.
מזג האוויר באזור המערות והעיירה אינו סלחני.
בחודשי העונה הרטובה (דצמבר-מרץ) הטמפרטורות גבוהות מאוד בשילוב לחות וגשמים רבים.
לפיכך, הזמן המתאים לטיול באזור הוא דווקא בחודשי החורף, העונה היבשה, יוני עד אוקטובר.
קיירנס (Cairns)
הנקודה המזרחית ביותר בדרך הסוואנה היא קיירנס, העיר הגדולה ביותר בצפון-מזרח אוסטרליה.
בקיירנס מתגוררים כ-150 אלף תושבים והיא בהחלט לא מזכירה את נקודות העניין הקודמות.
קיירנס היא נקודת יציאה פופולרית לשונית המחסום הגדולה (Great Barrier Reef) ומתגאה בחיי לילה מצוינים שמושכים צעירים רבים.
היא מיועדת למטיילים שמחפשים את חיי החברה והבילויים ולצד זאת, את הבריחה לטבע הקסום של צפון-מזרח אוסטרליה.
הלגונה שצמודה לחוף הים מחליפה את הכניסה למי האוקיינוס וזאת בשל הימצאות תנינים ומדוזות קובייתיות, שיכולות לסכן את הרוחצים.
ניתן להגיע לקיירנס מרוב עריה המרכזיות של אוסטרליה ואף בטיסה בינלאומית מהונג קונג.
כמה זמן להקדיש לדרך הסוואנה?
חשוב לציין שלאורך דרך הסוואנה יש עוד המון מה לראות ובמאמר זה התייחסתי לנקודות המרכזיות.
בנוסף, יש לזכור כי הדרך ארוכה מאוד, וקצב ההתקדמות של כל מטייל הוא אישי.
יתרה מכך, עקב העיקופים הרבים והסטיות מהדרך הראשית, מסלול הטיול יתארך בהתאם.
בעוד שאתרי אינטרנט שונים מציעים טיולים של 15-25 ימים, אפשר גם לטייל בה לאורך חודש ואף יותר.
יתרה מכך, חלק מהמטיילים שקוראים כאן יתחילו את הטיול שלהם בעיר דרווין, מה "שיאלץ" אותם לבחור אם לנסוע מערבה/מזרחה ולמעשה לוותר על חצי מהדרך.
בעיניי, תקופה של 4-5 שבועות בהחלט תספק את המטיילים בה, וזה כולל את הנסיעה צפונה לפארקים הלאומיים של צפון אוסטרליה.
תנאי הדרך
כפי שניתן ללמוד מתיאור נקודות העניין, הדרך מתחלקת לסלולה ולא סלולה.
מטיילים שירצו לטייל בצורה פחות מאתגרת, יוכלו לעבור בין חלק מנקודות העניין (הנגישות).
בכל מקרה, אין לצאת לדרך ללא היכרות עם תוואי השטח, עם המקומות המרכזיים ועם הסכנות והאתגרים שעלולים לצוץ במהלך הנסיעה.
לאורך הדרך קיימים שירותים למטייל בטווח סביר.
תחנות דלק, אתרי קמפינג, אטרקציות, מקומות לינה מסודרים – כולם נמצאים על הדרך או בסמוך לה.
החלקים הלא סלולים עלולים להיות מאתגרים, והם אינם מיועדים לרכבים רגילים.
אלו שיחליטו לצאת להרפתקה, יצטרכו להתארגן בהתאם.
לאורך דרך הסוואנה אזורים שלמים ללא קליטה סלולרית, ועל כן, מכשיר לווייני נחוץ והכרחי.
בנוסף, גם ההתארגנות הלוגיסטית בהיבט של מזון וציוד עזרה ראשונה (לעצמכם ולרכב) חייבת להיעשות בצורה מסודרת ומושכלת.
שדות התעופה המרכזיים נמצאים בברום, דרווין וקיירנס.
בין כל שדה מפרידים לפחות 1000 ק"מ, ועל כן אין יותר מדי יציאות "מהירות".
חשוב לדעת שמרחקי הנסיעה גדולים, ומזג האוויר בצפון אוסטרליה חם לאורך כל השנה.
אם נשווה את הדרך לדרכים מאתגרות אחרות באוסטרליה, ניתן לומר שהיא לא מתקרבת אליהן ברמת הקושי, אך כאמור, יש חלקים מאתגרים (קימברלי, החלק בין קת'רין לעיירה נורמנטון).
סיפור דרך - קת'רין לנורמנטון
עוזבים את הטריטוריה הצפונית ונכנסים לשטח
נמשיך מהפסקה הראשונה במאמר ונצלול ישירות לסיפור הדרך בדרך הסוואנה.
את דרך הסוואנה טיילתי במלואה בשנת 2014 עם השותף היקר בלייז, מברום לקיירנס.
הגעתי לברום, חציתי את הקימברלי ומשם (לאחר עיקוף בפארק הלאומי פורנולולו וחוויה לא שגרתית בדרך לוולף קריק) לכיוון הטריטוריה הצפונית.
למען האמת, עד הגעתנו לדרווין, לא ידענו בכלל שאנחנו מטיילים בדרך הסוואנה.
פחות ייחסנו חשיבות לשמות ובעיקר הקפדנו ליהנות מהדרך.
מכיוון שהמידע על הקטע בין קת'רין לנורמנטון היה מועט, התחלנו לחפור ולחקור לעומק.
גילינו שלפנינו דרך בת 5-6 ימים, כ-1,400 ק"מ, ללא קליטה, כביש סלול או יישוב נורמלי.
זה רק הוסיף להתרגשות שלנו עקב החוויה המדהימה במערב אוסטרליה.
לאחר לינה בהוסטל מוזר בקת'רין, יצאנו לכיוון המעיינות החמים במטרנקה.
כבר אז התוודענו לכמויות האבק המטורפות שבמקום, ולמזלנו השכשוך במעיינות עמד בציפיות ואף מעבר לכך.
באזור ההתיישבות האבוריג'ינית Ngukurr פנינו מערבה לתוך השטח, וחצינו את Roper River אל דרך שנקראת Nathan River Road.
לאחר נסיעה של מספר שעות הגענו לאתר קמפינג ריק, שם התארגנו ללינה ולהקמת מדורה.
המקום היה כל כך שומם, כך שידענו שככל הנראה אין אף אחד ברדיוס של כמה עשרות ק"מ מאיתנו.
לאחר שהמדורה בערה, הפעלנו מוזיקת טראנס בעוצמה מירבית ופשוט רקדנו על המכונית. אושר טהור!
כך נפתחה החוויה שלנו בקטע זה של דרך הסוואנה.
המשכנו בנסיעה דרך הפארק הלאומי Limmen, שם עצרנו במספר מעיינות ואף גילינו שיש לאורך הדרך אתרי קמפינג מסודרים.
למרבה ההפתעה, לא היינו לבד ובכל אתר פגשנו בעיקר מקומיים שהקיפו את אוסטרליה עם הקרוואנים שלהם.
מנותקים לגמרי
בשלב מסוים הגענו להתיישבות בשם בורולולה (Borroloola), על גבול קווינסלנד והטריטוריה הצפונית.
עלינו על "כביש 1", שהוא אמנם כביש אמיתי על הנייר, אבל לא אחד שטרחו לסלול.
עברנו בין חוות, נאלצנו לעצור ולהמתין שעדרי פרות וכבשים יחצו את הכביש ובעיקר הרגשנו כאילו אין אף אחד אחר בעולם מלבדנו.
הרגשת חופש אמיתית ואיבוד תחושת זמן, בקטע טוב כמובן.
כל הזמן הזה היינו ללא קליטה בטלפון, ובאחד הימים החלטנו להצפין כמה שניתן עד לשפך נהר.
אמנם לא ממש מצאנו את עצמנו שם, שכן המקום היה מלא בדייגים, אבל הניתוק הזה יצר סקרנות ממכרת.
אחד הרגעים הזכורים לי היה שלט שמפציר בנהגים לתדלק, מכיוון שתחנת הדלק הבאה נמצאה רק בעוד 470 ק"מ.
יצא לי עד אז לטייל באזורים נידחים באוסטרליה, אבל זה היה השיא.
לקראת היציאה מהקטע וההגעה לנורמנטון, החלטנו לבצע עיקוף ולנסוע לפארק הלאומי בודג'מולה, או לואן היל גורג' (Lawn Hill Gorge).
אתר הקמפינג היחיד בפארק היה מלא ונאלצנו להסתפק באתר הקמפינג Adels Grove, שנמצא מרחק קצר ממנו.
בדיעבד, ההתפשרות התגלתה ככדאית למדי.
באתר הקמפינג היו שירותים בסיסיים למטייל שסייעו לנו למלא מחדש מצברים.
התמקמנו באזור שנראה כאילו יצא מהסרט "טרזן".
האזור היה מוסתר ומוצל כולו על ידי עצים ענקים, שיצרו תחושה של יער מכושף.
ברחבי הקמפינג התרוצצו ילדים עם בגדי ים ואבובים והתברר לנו שיש נחל ממש קרוב שאפשר להתרחץ בו.
בבוקר למחרת קיבלנו המלצה לטפס אל גבעה שולטת המשקיפה אל הקמפינג ואל הפארק הלאומי.
נאמר לנו שזאת הנקודה היחידה בפארק שאולי תהיה בה קליטה.
לאחר כחצי שעה הליכה, נשמע רטט בטלפון של בליייז.
אפשר לספר שאפילו התגעגענו קצת להתראות האלו, ובמהלך כל הטיול תמיד עשינו תחרות מי מקבל יותר התראות אחרי כמה ימים בשטח.
החטיפה
על המסך הופיעה הודעה מאחי הצעיר.
"תגיד לניצן שיתקשר דחוף", נכתב שם.
מפה לשם, שיחת טלפון בהולה התקבלה מהארץ.
אחי הבין שיש לנו קליטה וצלצל לבלייז.
"קרה משהו נורא… נחטפו 3 נערים בגוש עציון וכל המדינה על הרגליים. הולכת להיות מלחמה".
אלו היו ימי טרום צוק איתן, ומה לנו ולצבא או מלחמה או דאגות?
את שיחת הנזיפה מההורים לא אשכח לעולם.
עם כל המתח והחרדה ממה שקורה בישראל, ההורים שלי היו בטוחים שנהרגנו או שנחטפנו.
מסתבר שהם חשבו שאנחנו יוצאים ליומיים-שלושה ללא קליטה, בעוד אנחנו בנינו על מינימום חמישה.
השיחה הסתיימה בהבטחה קלושה ולא מבוססת שזה לא יקרה שנית, והמשכנו את יומנו.
היה קשה להיכנס לשגרת היום.
המחשבות על הארץ היו קשות מנשוא, אך ניסינו ליהנות ממה שאפשר.
נכנסנו אל הפארק הלאומי, שכרנו קיאק והתחלנו לחתור.
ערוץ הנחל רגוע ונוח לחתירה.
בהשפעת צה"ל (שנינו היינו משוחררים טריים) ובסיוע הגו-פרו, הסרטנו את עצמנו "נלחמים" מול אויב סורי.
הרצון להדחיק ולצחוק מהמצב הובילו אותנו להתבדח על כל מה שרק אפשר, וזה עבד.
לאחר הביקור בפארק הלאומי, המשכנו בדרכנו מזרחה.
עצרנו בקמפינג ארעי בסמוך לנהר שורץ תנינים, לדברי אחד מהמקומיים שהיה בסביבה.
בקמפינג פגשנו זוג אוסטרלי חביב, שהזמין אותנו לכוס יין אדום ולחתיכת בשר משובחת.
הבטחתי להם שנגיע לבקרם באזור הפארק הלאומי גרמפיאנס (Grampians National Park), שבכלל נמצא בצד השני של אוסטרליה.
אם תהיתם, קיימתי את הבטחתי 4 חודשים לאחר מכן.
את חלק זה של הדרך סיימנו בעיירה נורמנטון.
תדלקנו, החלפנו גלגל והמשכנו לכיוון קיירנס לקראת חגיגות יום הולדתי ה-23.
השבוע המטורף בחלק זה של דרך הסוואנה היה בהחלט חוויה בלתי נשכחת שנצרבה לעד בזיכרון.
הרגשנו שהגענו למיצוי מסוים של אבק הדרכים, אבל שמחנו על כל רגע שבו הגענו למקומות הנידחים ביותר באוסטרליה.
טיפים למטיילים
ראשית, חשוב להבין שהאזור הצפוני של אוסטרליה לא מתאים לכולם, ולכן הטיפ הראשון מתייחס לתחושת המסוגלות שלכם, המטיילים שקוראים את המאמר הזה.
כן, זה בסדר להגיד "זה לא מתאים לי".
לא כולם משתגעים על דרכים מאתגרות, ניתוק מהציוויליזציה והתמודדות עם תנאים לא פשוטים.
הטיפ השני הוא לחקור כל הזמן.
הדרכים משתנות, התנאים משתנים, ויש המון אי ודאות לפני שיוצאים לדרך.
בדקו היטב את מזג האוויר, את הציוד הנדרש ואת הציוד הנמצא.
ודאו שיש תוכנית חלופית לכל דבר והתייעצו עם מישהו שהיה שם לפניכם.
האתר הרשמי של דרך הסוואנה בהחלט יכול להיות נקודת התחלה טובה.
הטיפ השלישי הוא לבחור חבר/ה מתאימ/ה למסע.
מדובר בדרך מבודדת ורוב המטיילים בה הם אורגניים.
כלומר, משפחה או חברים/שותפים שהכירו לפני.
אין מה לבנות על שותפים מזדמנים כי הסיכוי קלוש.
אין הוסטלים או עיירות סטייל החוף המזרחי, ובשעת ערב איש איש ורכבו/אוהלו.
שימו לב שיש כימיה טובה עם השותפ/ה לדרך כי אתם הולכים לבלות ביחד 24/7 במשך מספר שבועות.
הטיפ הרביעי והאחרון נכתב כאן כבר בין השורות.
הדרך היא לא מטרה אלא אמצעי.
אין שום סיבה לנסות להספיק כמה שיותר או לדבוק בכל קילומטר של הדרך.
אחרי מיצוי הטיפ השני וגיבוש רשימת מקומות לטיול, פשוט טיילו בהם בכיף ובנחת.
לא עשיתם משהו? לא קרה כלום.
ההנאה, החוויות והזיכרונות הטובים שווים עשרות מונים מאשר עוד מקום או מקומות.
טיילו בזהירות, עשו חיים משוגעים ואל תשכחו לספר, להפיץ ולשתף כדי שגם אחרים יוכלו לחלום בגדול!
