הבלוג שלנו

מזרח האי הצפוני של ניו זילנד - הקדמה

כשחושבים על טיול בניו זילנד, מדמיינים את הפסגות הלבנות של הרי האלפים הדרומיים, האגמים הכחולים ומגוון האטרקציות העצום שזמין בכל עיירה שנייה.

לחלומות האלו נלווית גם מציאות, שלא תמיד מתיישבת עם הציפיה.
עומסים בלתי נגמרים באתרי התיירות, עלות שערורייתית וחוסר גמישות מתסכל.

שלא תבינו אותי לא נכון – אותן נקודות עניין פופולריות הן ללא ספק חוד החנית התיירותית, אבל יש נטייה ללכת אחרי העדר ולא להסתכל ימינה ושמאלה.

ניו זילנד מדינה בעלת שטחים נרחבים.
יש בה צורות נוף מגוונות, ולמרבה הפליאה, חלקן כלל לא מוכרות לתייר הממוצע.
מספיק לעבור על הנתונים היבשים ולראות עד כמה גדול הפער בין אזורים מתוירים לבין אזורים שנשכחו מאחור.

סביר מאוד שגם משרד התיירות המקומי קידם (ובצדק) את המקומות שמושכים עניין רב, אבל אל לנו לשכוח שיש משהו קסום באותם מקומות לא מוכרים.

היתרונות של מקומות "שנופלים בין הכיסאות" הם שיש סוג של כמיהה מצד המקומיים לתיירים, מה שמתבטא במחירים סבירים ואף השתדלות להציג את הטוב ביותר שיש לאזור להציע.

שלט הכניסה למזח במפרץ טולגה.

אל המזרח

מזרח האי הצפוני של ניו זילנד לא כל כך עניין אותי בטיול הראשון שלי, אי שם ב-2014.

בכנות, אני לא חושב שאפילו הכרתי מקום אחד באזור הזה, שנחשב ל"מוקצה" וחסר תועלת במונחים תיירותיים.

כמטייל נלהב, שמעתי על אותם המקומות שכולנו שומעים עליהם, ותכננתי את המסלול שלי בהתאם.

לרשותי עמדו שלושה חודשים, והמלאכה הייתה מרובה.

הטרקים קרצו לי מכל פינה, וביליתי את זמני בין הרים וגבעות, מקפץ מאבן לאבן וישן בבקתות עץ.
העובדה שטיילתי לבד דרבנה אותי להגיע למקומות בהם היו מטיילים כמוני, ולא התלהבתי לרדת מהדרכים הראשיות.

באותם ימים, לא חשבתי שאחזור פעם נוספת לניו זילנד, וטיילתי בתחושה שבכל מקום שאבקר, זאת תהיה הפעם האחרונה.

הדברים השתנו ב-2019.

במסגרת עיסוקי כיועץ טיולים לאוסטרליה וניו זילנד, הגעתי לטיול בן חודשיים, והיה לי ברור שהפעם אני לא זונח את חבל הארץ הנשכח.

מכיוון שצפון מזרח האי הצפוני מחובר בכבישים בודדים, הנדסתי מסלול מוזר בצורת נחש על מנת להגיע אליו בדרך הגיונית.

לצורך הטיול במזרח האי הקדשתי מספר ימים, ולא שיערתי לעצמי כמה המקום יהיה משמעותי עבורי.

ניו זילנד אי צפוני
מקומיים ותיירים נהנים מהשמש של מפרץ טולגה.

קצת היסטוריה וגאוגרפיה

מזרח האי הצפוני של ניו זילנד נחשב לאזור הפראי הכמעט אחרון שנשאר בניו זילנד.
מיעוט התיירים בו שימר חלק נרחב מהמקומות כפי שהיו, והתוצאות ניכרות בשטח.
לא, אין לצפות למאורים זועמים שישפדו אתכם בחניתות ויכינו אוכל מטאבון מאולתר, אבל אפשר לעמוד בקלות על ההבדלים.

מזרח האי הצפוני מתפרש מוולינגטון (Wellington) בירת ניו זילנד ועד ל-East Cape, נקודה מפורסמת בצפון-מזרח האי.
בנקודה זו שוכן המגדלור המזרחי בעולם, אליו נחזור בהמשך המאמר.
בחבל הארץ הזה נכלול גם אזורים שנמצאים בחוף הצפון-מזרחי, דוגמת העיירות פקטאני (Whakatane) ואופוטיקי (Opotiki).
הסיבה, אגב, ששתיהן מהוות את שער היציאה לחופים הצפון-מזרחיים והן חלק בלתי נפרד מההוויה האזורית.

האזור התגלה לראשונה בסוף המאה ה-18, ולמעשה, היה הראשון שראה קפטן ג'יימס קוק.
הוא מחולק למספר מחוזות, כאשר בכל מחוז יש עיר מרכזית, ששמה אף יצלצל לכם
הראשון, מחוז Bay Of Plenty, אשר בחלקו מקומות פופולריים כמו טאורנגה (Tauranga).
השני, מחוז Hawke’s Bay, בו שוכנת העיר נאפייר (Napier) ואחד מאזורי היין המפורסמים בניו זילנד.
השלישי, מחוז Gisborne, בו שוכנת העיר גיסברן (Gisborne) ונחשב לאזור שטוף שמש.
הרביעי, והדרומי מבין כולם, הוא מחוז Wairarapa, שקרוב יחסית לעיר הבירה ובעל שטחים נרחבים שאינם מיושבים.

בסה"כ, מתגוררים בכל רצועת החוף המזרחית כ-300 אלף איש, בתוספת 150 אלף תושבי טאורנגה, שעליה לא נדבר.
בניו זילנד כולה, אגב, חיים כ-4.5 מיליון תושבים.
כלומר, פחות מ-10% מתושבי ניו זילנד מתגוררים ברצועת חוף שאורכה כ-900 ק"מ.

מזרח האי הצפוני
החופים המדהימים של מזרח האי הצפוני.

למי מתאים טיול במזרח האי הצפוני של ניו זילנד?

התשובה המיידית תהיה כולם.
עם זאת, חשוב להציג את התמונה המלאה וזאת מתוך הנחה הגיונית שרוב המטיילים המגיעים לניו זילנד רוצים להגיע למקומות המוכרים ואין להם את כל הזמן שבעולם.

נתון זה מקטין דרסטית את כמות המבקרים בחוף המזרחי, מתוך הנחה נוספת שאי אפשר לראות הכל וצריך להחליט על מה לוותר.
כששמים על כף המאזניים מקומות כמו הר קוק או וואנקה, הרוב המוחלט יסכים שצריך להתפשר ולבחור.

על כן, נצטרך לעשות סדר.
מזרח האי הצפוני מכיל נקודות עניין, אך טומן בחובו גם מרחקי נהיגה יחסית גדולים ביניהן.
מצאתי את עצמי נוסע מספר שעות ללא נפש חיה, והיותי מטייל לבד גרמה לתחושת בדידות קלה.

בדיעבד, איני מצטער על דבר, שכן היה לי זמן איכות עצמי.
ועם זאת, אם הייתי צריך לקבל את ההחלטה האידיאלית, הייתי בוודאי מגיע עם שותפ/ה נוספים.
הסיבה העיקרית היא שרוב המקומות לאורך החוף המזרחי הם אתרי טבע לביקור קצר.
המשמעות היא שברוב המקרים כל אחד הוא לעצמו, והאינטראקציה בין המטיילים לא דומה לאינטראקציה בטרקים או במקומות מיושבים.

בנוסף, טיול במזרח האי הצפוני יתאים מאוד למשפחות ובעיקר אלו שלוקחות את הזמן ולא ממהרות.
לאורך החוף המזרחי יש אינספור נקודות עצירה פסטורליות ושקטות.
חיזוק התא המשפחתי הוא ככל הנראה משהו שאף משפחה לא תתנגד, ולכן זמן האיכות שם יקר מפז.

עם יד על הלב, אם היו לי חודשיים או פחות לטייל בטיול ראשון בניו זילנד – לא הייתי מגיע לחוף המזרחי, או לפחות לא מטייל בכולו.

כתבתי ואכתוב פעם נוספת שיש מקומות יותר "מרגשים".
מצד שני, יש משהו מהפנט בשקט ובניתוק הזה.
לפעמים, קשה להאמין שמדובר באותה מדינה מבחינת מסת התיירים והעומס.

כמה זמן להקדיש למזרח האי הצפוני של ניו זילנד?

השאלה היא כמובן סובייקטיבית, אבל בהתחשב בגודל האזור, הייתי מקדיש לו בין 5-7 ימים.
הגישה שלי דוגלת בניצול זמן מיטבי עם השארת פתח לעוד.
אני מיישם זאת בטיולים שלי ומאמין שזאת הדרך הנכונה ברוב המקרים.

900 ק"מ הוא אמנם מרחק שאפשר לגמוע גם ביום וחצי, אבל לא באנו להתחרות, אלא לטייל וליהנות מהרגע.
ישנם אזורים שניתן לעבור במהירות יחסית מכיוון שהם בעיקר מאופיינים בדרכי נוף ללא עצירות מיוחדות.
מצד שני, יש עיירות, שמורות טבע ונקודות עניין שניתן להעביר בהן גם ימים ארוכים.

בהנחה גורפת לפיה הזמן שלנו מוגבל ויש הרבה לראות, אני חושב שהזמן שצוין יאפשר לראות, לעצור, לנשום עמוק ולהשאיר משהו לפעם הבאה.

כמובן שאפשר לעשות גם רק חלק מהדרך, שכן יש שתי "יציאות" מהחוף לכיוון מרכז האי.
הראשונה, מגיסברן בחזרה לאופוטיקי ופקאטני (הסיבוב של East Cape).
השנייה, מנאפייר לכיוון טאופו (Taupo), מה שייצור סיבוב יחסית גדול, אבל יעביר אתכם ברוב הנקודות המרכזיות.

כשאני יושב ומתכנן טיולים בהתאמה אישית למטיילים המעוניינים להגיע לניו זילנד, אני משתדל לגוון את אופי הטיול כדי "שלא יימאס".
אני אוהב להציע אלטרנטיבות מחוץ לקופסה ולאפשר למטיילים להכיר את התמונה המלאה, גם של מקומות לא מוכרים.
במקרה של מזרח האי הצפוני בניו זילנד, מדובר באזור בתולי למדי, מה שמאפשר גמישות מרבית.
כשמטיילים בניו זילנד, בייחוד בשיא העונה, הגמישות הזאת עלולה להיות משמעותית.
כשאני טיילתי באזור זה, בסוף ינואר, הצלחתי להזמין מקומות לאתרים ומקומות לינה בהתראה של שעות.
זה בהחלט יתרון עצום למי שרוצה לשמור על ספונטניות.

נאפייר
האקווריום הלאומי של ניו זילנד, בנאפייר.

למה לשים לב בטיול במזרח האי הצפוני?

ראשית, חשוב לדעת שהיצע השירותים הציבוריים מצומצם.
אמנם לא מדובר כאן במרחקים עצומים, כמו במדבר האוסטרלי למשל, אבל יש להיות מתוכננים מבחינת דלק ואוכל.

הסיבה הראשונה, הזמינות.
למשל, תחנות הדלק נמצאות במרחקים סבירים יחסית על הנייר, אבל הגיוני שנסטה מהדרכים.
מצב זה עלול להוביל למחסור פוטנציאלי בדלק ולעלייה קלה במד הלחץ.

הסיבה השנייה, המחיר.
ככל שההיצע נמוך יותר, המחיר עולה.
מכיוון שבאזור זה אין סופרמרקטים גדולים כמו בשאר ניו זילנד, וכל דבר עולה יותר.
כדאי לרכוש את מרבית המוצרים בתחילת המסלול (בוולינגטון או פקאטני למשל) ולבצע השלמות לאורך הדרך.

דבר נוסף שדורש התייחסות הוא מצב הרכב.
אמנם מרבית הדרכים סלולות, אך יש מספר דרכי עפר בלתי נמנעות, בייחוד אם רוצים להגיע למקומות נידחים ומעניינים.
עלול להיות מצב לא נעים אם הרכב יחליט להיתקע דווקא באזור נידח ללא קליטה, כשהסיכוי שתעבור מכונית נמוך מאוד.
אמנם לא צריך ללכת במיוחד למוסך, אבל כדאי לוודא שיש "ערכת עזרה ראשונה לרכב" הכוללת ערכה לתיקון פנצ'רים, שמן וגלגל רזרבי תקין.

הדבר האחרון הוא הקליטה.
אזורים נרחבים בחוף המזרחי, בעיקר בצפון מזרחו, הינם ללא קליטה סלולרית.
מי שמגיע לניו זילנד צריך לצפות לניתוקים רבים בעיקר בפארקים לאומיים, אבל על כביש ראשי?
אני לא מציע לבנות על קליטה סלולרית, ואם יש כזאת, היא לא תהיה חזקה במיוחד.
אם צריך לבצע הזמנות או שיחות חשובות, כדאי לעשות זאת מראש ולא להסתמך על הקליטה.

נקודות העניין המרכזיות במזרח האי הצפוני

את נקודות העניין במזרח האי הצפוני של ניו זילנד נסדר מצפון לדרום, לצורך הנוחות.
כמובן שסדר הנקודות בפועל יותאם לפי הטיול האישי של כל אחד ואחת.
נקודות העניין מובאות כהמלצה בלבד וסביר להניח שלא יתאימו לכל הרכב מטיילים או סוג טיול.

מזרח האי הצפוני

פקאטני (Whakatane):

פקטאני (בניו זילנד מבטאים WH כ-"פ") היא עיירה שעדין נמצאת בתוך "האזור המתויר".
היא שוכנת כשעה ורבע מצפון לרוטורואה, בחלק הצפוני של חגורת האש הנודעת לשמצה.
מרכז העיירה נושק לחוף הים, ובו מסעדות וחנויות מכל הסוגים.
Whakatane River עוטף את העיירה ממערב, ולאורכו טיילת המשמשת את המקומיים לטיולים קצרים.
לא נדיר לראות כלבי ים רובצים באחת הגדות.

מצפון לעיירה נמצא האי הלבן, אשר אירעה בו התפרצות קטלנית בסוף 2019.
בהתפרצות נהרגו כ-25 מטיילים ומדריכים, ומאז האי סגור לביקורים.
עם זאת, ניתן להפליג לאי השכן, Moutohora, ולצפות מקרוב במרקם החיים הייחודי שהתפתח על האי.
האי עצמו אינו מיושב ומוגדר כשמורת טבע.

ממזרח לעיירה נמצא הפרבר Ohope, המתהדר בחופי ים פופולריים ורצועת חוף רחבה.
החופים שחורים, זכר לתקופות געשיות קדומות, וניתן ליהנות מהנופים המרהיבים של האיים הנראים באופק.

מזרח האי הצפוני
האי הלבן. היה יעד פופולרי עד ההתפרצות בסוף 2019.

אופוטיקי (Opotiki):

העיירה אופוטיקי היא שער היציאה המערבי ל-East Cape.
היא מייצגת בצורה מדויקת את הלך הרוח באזור – מצד אחד, בתולי ומסקרן.
מצד שני, לא תמיד מוצאים מה לעשות בו.
אופוטיקי היא האופציה האחרונה ל"חיים מערביים".
טוב, אולי נסחפנו, אבל מבחינת שירותים ציבוריים, זה המקום לעשות את כל הסידורים האחרונים לפני היציאה לדרך.

באופוטיקי הוסטל אחד, סופר אחד, תחנת דלק אחת ומרכז מבקרים ייעודי.
מומלץ למלא חוסרים לפני היציאה לדרך, כי פשוט אין אלטרנטיבות מספיק טובות בהמשך הדרך.
למעשה, עדיף לעשות את כל הסידורים כבר בפקטאני, ורק אם אין ברירה, להשלים באופוטיקי.

מזרח האי הצפוני
מרכז המבקרים באופוטיקי. נקודה מצוינת להצטייד במפות ומידע.

טה ארארואה (Te Araroa):

טה ארארואה היא התיישבות קטנה בקצה הצפון-מזרחי של האי הצפוני של ניו זילנד.
בעיירה סופר קטן והוסטל ביתי, המאפשר לינה בחדרים או בקמפינג.

ההתיישבות היא הנקודה הקרובה ביותר למגדלור East Cape, הנחשב למגדלור המזרחי בעולם.
בהתיישבות אין מלונות, אלא בעיקר B&B מזדמנים.

מגדלור East Cape:

המגדלור המזרחי בעולם הוא ה-אטרקציה של הלופ הצפון-מזרחי.
בשלב זה, אתם תרגישו שהגעתם לסוף העולם.
דרך משובשת, שהופכת לדרך עפר מלאה, משתפלת בחדות ובצרות מעל האוקיינוס השקט, והופכת את חוויית הנהיגה למפחידה, מאתגרת ומלחיצה בו בעת.

מרבית המטיילים המגיעים למגדלור יוצאים כבר בחושך על מנת להספיק לזריחה הראשונה בעולם.
בפועל, מניסיון אישי, אני יכול להעיד שגם אלו שמשכימים מאוחר נהנים מנופים משגעים ותחושה מיוחדת מאוד.

הדרך עוברת בין חוות מקומיות עד להגעה לסוף הדרך.
מסלול תלול בן 700 מדרגות, האורך כ-30-45 דקות לכיוון, מוביל היישר אל רחבת הדשא והמגדלור.
משם, ניתן לתצפת לכיוון קו החוף והאופק ולהצטלם על רקע המגדלור.
המגדלור נעול ביום יום ולא ניתן להיכנס אליו.

לקריאה נוספת על הטרק למגדלור

East Cape Lighthouse
מגדלור East Cape. לחובבי זריחות ומשכימי קום.

מפרץ טולגה (Tolaga Bay):

מפרץ טולגה שוכן כ-45 ק"מ מצפון לעיר גיזבורן (Gisborne).
במפרץ נמצא המזח השני באורכו בניו זילנד, כ-600 מטרים.
ההליכה על המזח יפהפייה, ובקצה שלה מקומיים שמוכרים את מרכולתם.
ניתן לראות מדי פעם ילדים שמגיעים וקופצים מהמעקה אל תוך המים, אך כמובן שיש לקחת זאת בערבון מוגבל ולא להסתכן.

בסמוך לחוף הים ישנו פארק קראוונים גדול.
החוף רחב וארוך, וניתן לשכור קיאקים או אבובים ולהיכנס באמצעותם לתוך המים.

מסלול ההליכה Cook’s Cove Walkway, הנקרא על שמו של קפטן ג'יימס קוק, הוא טרק המתחיל בסמוך למזח הארוך ואורכו כ-6 ק"מ הלוך-חזור.
הוא מוביל לתצפית מרהיבה על המפרץ ומיועד לכל סוגי המטיילים.
בנקודה זו עגן לראשונה קפטן קוק במסעו באוקיינוס השקט, אי שם במאה ה-18.

מזרח האי הצפוני
המזח במפרץ טולגה. מקום יפהפה שעדיין לא נתפס בקרב המטיילים.

טטאפורי (Tatapouri):

טטאפורי היא נקודת חוף בדרך לגיזבורן, הנמצאת על הכביש הראשי, בסמוך ל-Makorori.
במקום יש אתר קמפינג מוסדר.

האטרקציה המרכזית בטטאפורי היא הריף האקולוגי, ריף מלאכותי שנבנה עבור הסטינג-ריי הרבים שמגיעים למפרץ.
הסיור המודרך בריף האקולוגי מאפשר הצצה נדירה ליצורים הימיים המרתקים.
הוא מתאים למטיילים מעל גיל 5, אם כי יכולת שחייה לא נדרשת.
אורך הסיור כשעה ומומלץ להזמינו מראש עקב הביקוש הרב.

גיזבורן (Gisborne):

גיזבורן היא עיר בת 37 אלף תושבים, השוכנת בצפונו של Poverty Bay.
היא נחשבת לעיר שטופת שמש, ומטיילים ומקומיים כאחד מגיעים אליה לטובת נופש קיצי וחמים.
וזה בדיוק מה שכדאי לעשות בגיזבורן.
ראשית, אם הגעתם מהדרך הצפון-מזרחית, בוודאי לא יזיקו יום-יומיים של שיזוף והסתלבטות באחד מחופי העיר.
שנית, זאת הזדמנות ללמוד גלישה בעיר שנהנית מהגלים של האוקיינוס השקט.

Titirangi Reserve היא שמורה עירונית הנמצאת מצדו המזרחי של Turanganui River, החוצה את העיר.
בפארק 4 תצפיות נהדרות על המפרץ ועל העיר.
המקום אינו מתאים לקמפינג, אך ניתן לערוך בו פיקניק ולהשתמש במתקני הפנאי שבתחומו.

בנוסף, כביש 2 העובר בסמוך לעיר, מחבר בין גיזבורן בחזרה לאופוטיקי.
האופציה לחזור לכיוון תחילת המסלול (מצפון) אפשרית לאלו החפצים בכך.

Mokotahi Lookout:

נקודת התצפית המרהיבה נמצאת על אם הדרך בין גיזבורן לנאפייר (Napier), העיר הגדולה במזרח האי הצפוני של ניו זילנד.
המסלול אל נקודת התצפית שוכן בנקודה אסטרטגית למדי, השפיץ המחבר את האי עם חצי האי Mahia.

חצי האי מגן על החלקים המזרחיים של Hawke Bay, המפרץ הגדול בצד המזרחי של האי.
המסלול מתחיל ממש מפאתי הבתים האחרונים לפני קו החוף בעיירה Mokotahi.
שביל חשוף עולה ומתפתל אל הפסגה המשקיפה אל עבר המפרץ המרהיב, כ-35 דקות לכיוון.

לקריאה נוספת על הטרק.

טיול בניו זילנד
התצפית בחצי האי Mahia. סוף העולם זה כאן.

נאפייר (Napier):

נאפייר היא העיר הגדולה ביותר במזרח האי הצפוני של ניו זילנד.
אוכלוסייתה מונה כ-67 אלף תושבים.
בסמוך לה שוכנת העיר הייסטינגס (Hastings) והן מכונות "הערים התאומות".
נאפייר שוכנת בדרום Hawkes Bay, חבל ארץ הנודע בזכות היינות הנהדרים שלו.
רעידת אדמה הרסנית זעזעה את העיר לפני 90 שנה, אך היא השתקמה והפכה לאחת הערים היפות בניו זילנד.

כאמור, נאפייר שוכנת בלב חבל יין פופולרי, ששם אותה על מפת התיירות המקומית.
עשרות יקבים המגדלים זנים שונים פועלים במתכונות שונות, החל מיקבים מסחרים ועד ליקבים פרטיים בתוך חצרות הבתים.

האקווריום הלאומי של ניו זילנד נמצא במרכז העיר.
כיאה להלך הרוח בניו זילנד, המוזיאון אינו מפואר למדי.
עם זאת, הוא פרקטי ומעניק זווית הסתכלות נרחבת על העולם התת-ימי באזור הפסיפי ובעולם כולו.
בין השאר, ניתן לצפות בפינגווינים, לטאות, כרישים, מיני דגים רבים, מנטה ריי, סטינג ריי ועוד.
משך ביקור סטנדרטי באקווריום עומד על כשעתיים.

Bluff Hill Lookout היא תצפית נהדרת בקצה הצפוני של טיילת החוף.
ניתן להגיע אליה עם הרכב, ורק כמה עשרות מטרים מפרידים בין מגרש החניה לתצפית עצמה.

נאפייר היא עיר שטופת שמש במונחים מקומיים, וחופי הים שלה מושכים מבקרים רבים.
סצנת הגלישה המקומית מתרכזת במרכז הטיילת, שאורכה כ-7.5 ק"מ.

יקב אקראי בנאפייר. תעשיית יין משגשגת ופופולרית.

Cape Kidnappers:

לא רחוק מנאפייר והייסטינגס, בקצה הדרומי של Hawkes Bay, נמצאת מושבת הסולות, Cape Kidnapers.
אל מושבת הסולות ניתן להגיע מהעיירה Clifton הנמצאת בקצה הדרך המחברת מהכביש הראשי.

מושבת הסולות כוללת מעל 5000 ציפורים, וחובבי צפרות (ולא רק) מגיעים מכל העולם כדי לצפות בהן.
מסלול ההליכה אל מושבת הסולות אורך מספר שעות.
הוא חשוף לסלעים ולתנאי גאות ושפל ולכן אינו מומלץ למטיילים ללא ניסיון.
ניתן להגיע ישירות אל נקודת התצפית בעזרתם של מפעילי תיירות מקומיים.

סולות (Gannets) ברגע רומנטי (או שאולי לא...?)

מבשלת הבירה Tui:

מבשלת הבירה של המותג הניו זילנד "Tui" ממוקמת על כביש 2 המוביל מנאפייר לבירת ניו זילנד, וולינגטון (Wellington).
הבניין המרשים של מבשלת הבירה הוא עדות חיה לעבודה מאומצת של 125 שנים, וכל זאת במטרה לשמר את המוניטין העצום שנרכש למותג זה.

סיורים במבשלת הבירה מתקיימים פעמיים ביום: 11:00 ו-14:30.
משך כל סיור כחצי שעה, ובמהלכו ניתן לטעום ממגוון סוגי בירות המיוצרות במקום.
אם ברצונכם פשוט להגיע ולטעום בירות או לרכוש מארזי בירה, ניתן לעשות זאת בשעות הפעילות הרגילות של המבשלה, מבוקר ועד אחה"צ (למעט שישי, אז פתוח עד 21:00).

לאתר המבשלה

חזית מבשלת הבירה Tui. סיורים וטעימות בכל יום.

Putangirua Pinnacles:

טרק הפינקלס שוכן בשמורת הטבע Aorangi, הנמצאת בשפיץ הדרומי של האי הצפוני.
אין להתבלבל עם טרק הפינקלס שנמצא בשמורת הקורומנדל שבצפון האי.
כדי להגיע אליה, נעזוב בשלב מסוים את קו החוף המזרחי וניכנס לעומק האי.
דרום-מזרח החוף המזרחי אינו מיושב כלל ונחשב לפראי למדי.

הטרק המסומן מוביל לתצפית נהדרת על זקיפי אבן עצומים.
לאחר שנגיע לתצפית, נוכל לרדת דרך היער וללכת ביניהם.
הטרק שימש כאתר צילומים בסרט השלישי של טרילוגיית שר הטבעות, "שיבת המלך".

לקריאה נוספת על הטרק.

Putangirua Pinnacles
תצפית הפינקלס בדרום-מזרח האי.

Cape Palliser:

בקצה הדרומי של האי הצפוני של ניו זילנד, שוכן מגדלור Cape Palliser.
דרך עפר משובשת מובילה אל הנקודה הדרומית ביותר באי, אשר שימשה כמורה דרך לספינות וסירות שהגיעו למפרץ וולינגטון.

המגדלור, שהוקם בסוף המאה ה-19, עדיין פעיל ומהבהב כל 20 שניות בדיוק.
האתר משמש גם כאתר קינון והתרבות לשחפים הניו זילנדיים.
ניתן להגיע ממש עד המגדלור, ולצורך כך יש לטפס כ-250 מדרגות.
במקום ניתן לצפות גם בכלבי ים המשתזפים תחת השמש היוקדת.

טיול לניו זילנד
מגדלור Cape Palliser. ביום טוב ניתן לראות את האי הדרומי.

סיכום

אם הגעתם עד לכאן, עברתם חתיכת דרך.
כמעט 1000 ק"מ ליתר דיוק.
כמובן שעכשיו, אחרי שהתמונה המלאה התבהרה, זה זמן מצוין לקבל החלטות.
מזרח האי הצפוני של ניו זילנד הוא פנינה בהתפתחות, מקום שמקדש את התיירות ומקבל את ההכרה צעד אחר צעד.

זהו אזור שהתיירות בו אינה רוויה, וזה יתרון עצום למטייל.
כאמור, נדיר למצוא מקום שאינו עמוס לעייפה במהלך חודשי הקיץ בניו זילנד, אך דווקא כאן ניתן למצוא את השלווה והגמישות הנחוצים.
יש באזור העצום הזה קסם בתולי שלא ניתן לתאר במילים.
הנסיעות הארוכות, החופים והמפרצים המדהימים ואוכלוסייה מקומית ידידותית ומסבירת פנים.

אין סיבה להסס בבחירת מזרח האי הצפוני כיעד בטיול.
חשוב לזכור שלכל מטייל העדפות משלו, ונכון ללכת אחריהן לא פחות מאשר אחרי המלצות.
לא חייבים להיות חובבי צפרות או יין, ובטח שלא חייבים להינעל על מקומות מסוימים.

בביקור הבא שלכם בניו זילנד, קחו בחשבון את מזרח האי הצפוני של ניו זילנד, ולא תתחרטו!

לראש העמוד

נשארים מעודכנים!

רוצה לקבל המלצות, טיפים ועדכונים לפני כולם?
מומלץ בחום להצטרף לרשימת התפוצה של אתר המטיילים לאוסטרליה וניו זילנד.

אנו נשלח לך את המידע הכי מעודכן שיש!
מבטיחים לא לחפור ;-)

שליחת הטופס מהווה את הסכמתי לקבלת דיוור מאתר ״אוסטרליה וניו-זילנד״