רקע
רחפנים הם הטרנד החזק והמתפתח בשנים האחרונות בקרב מטיילים.
התחום הופך לאטרקטיבי מאוד ומושך אליו יותר ויותר משתמשים חדשים (ללא רקע קודם).
זה אמנם לא תחום חדש, אבל התפתחות הטכנולוגיה יצרה "רחפני-על" שמסוגלים לצלם תמונות וסרטונים ברמה גבוהה, להמריא ולטוס במהירות ולהישלט בקלות על ידי שלט חכם.
כשהתחיל טרנד הצילום באמצעות הרחפנים, כמעט ולא הייתה רגולציה.
המספר הנמוך יחסית לא יצר בעיה בקרב הרשויות, וכך נולדו להם סרטוני יוטיוב מדהימים שחשפו את הקהל הרחב ליתרונות הברורים שיש לצילום באמצעות רחפן.
ראשית, הרחפן מאפשר לצלם מהגובה, מה שתמיד יוצר אפקט פנורמי יפהפה.
בנוסף, יכולת הטיסה של הרחפן מאפשרת לצלם במקומות לא נגישים ומזוויות שלא אפשריות במצלמה רגילה.
חברת DJI, חברת הרחפנים הגדולה בעולם, הכניסה לשוק את רחפני ה-Spark וה-Mavic שיצרו מהפכה בכל התחום.
הסיבה העיקרית – הקומפקטיות.
הרחפנים שהיו בשוק היו גדולים ומסורבלים, ואילו רחפני DJI הראשונים יכלו להיכנס בקלות לכיס וכמובן לתיק.
ההתניידות הקלה עם הרחפנים, המשקל הנמוך והעמידות היחסית שלהם, הקפיצו את הפופולרית במאות אחוזים ופתחו עולם חדש לצלמים חובבים או למטיילים שרצו לגוון בתמונות שלהם.
כיום, מדובר על "מגפה" של ממש.
לא בקטע רע (תלוי את מי שואלים), אבל אחוז המטיילים שמשתמשים ברחפן במהלך הטיול שלהם, עולה מיום ליום.
חשוב לציין, זהו אינו מדריך מקצועי לשימוש ברחפנים.
מידע נוסף על רחפנים ומדריכי הטסה ניתן למצוא באתר DJI או בסרטונים ביוטיוב.
רגולציות והגבלות
התפתחות תחום הרחפנים יצר גם בעיה מצד הרשויות.
עקב העובדה שכל אחד יכול לקנות רחפן ללא הסמכה, מגבלת גיל או ניסיון, יצרה סכנה של ממש.
רחפן שמתרסק, גם אם הוא קטן וקומפקטי, עלול לגרום לנזקים ולפציעות.
וזאת הבעיה הקטנה.
מטיסים סקרנים הטיסו את הרחפנים שלהם בסמיכות לשדות תעופה, בסיסים צבאיים, מתקנים רגישים ושטחים פרטיים, ויצרו בעיה בטיחותית וביטחונית שגרמה להד גדול.
עם כל מקרה, נוספה רגולציה.
המקרה המפורסם ביותר הוא של רחפנים שחדרו ב-2018 לתחום האווירי של נמל התעופה הית'רו בלונדון ושיבשו את התחבורה האווירית במשך 3 ימים!
עשרות אלפי נוסעים נתקעו בשדה, חברות התעופה הפסידו מיליונים, והרשויות הבריטיות נשמו לרווחה כשלא היה מדובר באירוע טרור.
כשמתייחסים לתחום הטיולים, יש שתי בעיות מרכזיות:
1. הטבע הוא של כולם, וגם חיות מתגוררות בו.
במרבית הפארקים הלאומיים באוסטרליה ובניו זילנד אסור להטיס רחפנים מכל סוג עקב החשש לפגיעה במרקם החיים של החיות.
הבעיה מחמירה כשרחפנים עוברים בסמיכות לקינים של ציפורים, אשר מרגישות מאוימות ותוקפות את "הטורף" שבא לאכול את הגוזלים.
2. מטיילים רבים באים לטבע כדי ליהנות מהשקט והשלווה.
הרעש של הרחפן אמנם לא שונה מכל רעש אחר (מוזיקה, צעקות וכדומה), אבל עצם העובדה שהוא נשלט ע"י כוח אנושי ומהווה רשות ולא חובה, גרמה לאנשים להביע את מורת רוחם מהימצאות הרחפנים בשטח.
בערים גדולות ובמקומות תיירותיים, דוגמת נמל סידני, יש איסור גורף על הטסת רחפנים.
גם באזור החופים יש הגבלות, בייחוד כשמדובר בשמורת טבע ימית המושכת אליה לווייתנים ודולפינים.
סוגי רחפנים
אחרי שנגענו בבעיות שנוגעות לעולם הרחפנים החובבני, כדאי להסביר בקצרה על סוגי הרחפנים הפופולריים בקרב מטיילים.
במאמר זה נתייחס בעיקר לדגמים של חברת DJI, אחרת ניתן כיום למצוא גם דגמים של חברות כמו שיאומי.
כל הדגמים מגיעים עם שלט, סוללה, מטען, פרופלורים נוספים וכבלים מתאימים.
ניתן לשדרג ולקנות את חבילת Fly More הכוללת תיק נשיאה וסוללות נוספות.
1. DJI Phantom:
כיום יש שני רחפנים פופולריים מסוג פנטום: פנטום 3 ופנטום 4.
מדובר ברחפנים גדולים ומסיביים, עם אפשרויות הטסה מתקדמות ובקר שליטה מצוין.
זהו רחפן שאינו מיועד בהכרח למטיילים, בין השאר עקב גודלו.
אין אפשרות להכניס אותו לתיק ויש לקחת אותו במנשא מיוחד וחיצוני.
משקלו הנו 1.38 ק"ג וזמן הטיסה שלו מתקרב ל-30 דקות.
כיום הדגם הבסיסי אינו מיוצר, וניתן לרכוש דגמים מתקדמים הנקראים Phantom 4 Advanced ו-Phantom 4 V2.0.
2. DJI Spark:
הרחפן הקטן של DJI מתהדר בקומפקטיות של המכשיר.
הוא שוקל 300 גרם ופותח כ"רחפן סלפי".
זמן הטיסה שלו הינו כרבע שעה (תלוי תנאי שטח) והוא נכנס בקלות לכיס.
הרחפן מצויד במצלמת 12MP שמאפשרת צילום ברמה סבירה וצילום וידאו 1080PFHD.
3. DJI Mavic:
הגרסה הראשונה של Mavic היא למעשה הגרסה שפתחה את עולם הרחפנים לשוק הרחב.
לגרסה זו יש שני סוגי רחפנים, Air ו-Pro.
רחפן Mavic Air שוקל 430 גרם ומסוגל לטוס כ-20 דקות.
רחפן Mavic Pro שוקל כ-750 גרם ומסוגל לטוס כ-27 דקות.
לרחפנים יכולת צילום וידאו 4K וסטילס 12MP.
ל-Mavic Pro אפשרות לטוס עד 4 ק"מ מהמטיס (אסור על פי רוב חוקי הרחפנים) בעוד של-Air יש טווח של 500 מטרים.
4. DJI Mavic Mini:
זהו הרחפן החדש ביותר של DJI (הוכרז בסוף 2019).
רחפן זה נועד לתת מענה למשתמשים המעוניינים ברחפן המשלב יכולות גבוהות עם מחיר נמוך וגודל קומפקטי.
עקב התחשבות ברגולציות מסוימות (התייחסות שונה לרחפנים מעל 250 גרם), הרחפן הזה שוקל בדיוק 249 גרמים, שמאפשרים למשתמשים בו להתנהל איתו בחופשיות רבה.
הרחפן מסוגל לטוס במשך 30 דקות, והמינוס היחיד שלו בגזרת הצילום הוא שאין צילום וידאו ב-4K.
5. DJI Mavic 2 Pro/Zoom:
הרחפן המתקדם ביותר של DJI מסדרת Mavic.
שני הדגמים, Pro ו-Zoom, כמעט זהים ביכולותיהם, אך דגם ה-Pro נחשב לחזק ועמיד יותר.
בנוסף, ב-Pro המצלמה היא 20MP (לעומת 12MP), אך ב-Zoom ניתן להשתמש בזום אופטי, מה שלא קיים ב-Pro.
הרחפן שוקל כ-900 גרם ומסוגל לטוס כ-31 דקות.
איפה אפשר להטיס?
עם התפתחות הרגולציה, התפתחו אפליקציות שמאפשרות לדעת היכן ניתן להטיס והיכן לא.
הפחד מקנסות, מאסרים והפלות הפך לממשי, ומכורים לתחום נאלצו לחשוב על פתרונות טובים ומהירים.
ראשית, באפליקציית DJI עצמה יש אפשרות לראות היכן ניתן להטיס והיכן לא.
עם זאת, האפליקציה לא לוקחת בחשבון הגבלות מקומיות או זמניות.
שלושה שירותים נוספים הם Airmap, Opensky ו-Airshare.
הם מאפשרים לקבל מידע מהימן על אזורי הטסה מותרים ואסורים.
למעשה, לא הייתי מרים רחפן בשום מקום מבלי לוודא שאני נמצא באזור מותר להטסה.
חלק מהמקומות הם תחת מגבלות מסוימות להטסה, ולכל מדינה יש את החוקים הפנימיים שלה.
חשוב לדעת שעלולים לתשאל אתכם על הרחפן, ובעתיד הקרוב גם אוסטרליה וגם ניו זילנד יגבו כסף עבור רישיון לשימוש ברחפנים בתחומן.
חוקי רחפנים באוסטרליה ובניו זילנד
חוקי הטסת רחפנים באוסטרליה וניו זילנד מאוד ברורים, אך ישנם שינויים קלים בכל מדינה.
1. אין להטיס בגובה מעל 120 מטרים.
2. אין להטיס בלילה.
3. חובה להטיס בקשר עין מלא עם הרחפן.
4. אין להטיס יותר מרחפן אחד בו-זמנית.
5. אין להטיס מעל אנשים או קהל.
6. אין להטיס רחפן במרחק של פחות מ-5.5 ק"מ משדה תעופה (4 ק"מ בניו זילנד).
7. אין להטיס מעל פארקים לאומיים (ברוב מדינות אוסטרליה למעט קווינסלנד) או שמורות טבע מוכרזות (כולל ימיות).
8. יש להנחית/להרחיק את הרחפן באופן מיידי במקרה שכלי טיס מאויש עובר בסמיכות או נמצא במסלול טיסה סמוך.
בנוסף, יש להימנע מהטסה מעל חצרות פרטיות או כבישים מהירים.
אם יש שלט שאוסר הטסה, זה לא משנה אם האפליקציה או מישהו ברחוב אמר לכם שאפשר. אסור.
אפשר לפנות ל-DOC המקומי (ניו זילנד) ולבקש אישור להטסה, אך מדובר באזורים מצומצמים מאוד שאינם כוללים פארקים לאומיים או טרקים מסודרים.
באוסטרליה, ניתן להגיש אישור להטסת רחפנים בפארקים לאומיים, אך התהליך לוקח זמן ארוך ויש להיערך לכך מראש עם מסמכים והכשרות מתאימות.
כיצד למנוע בעיות בשדה"ת?
1. אין לשים סוללות בתיק הגדול שהולך למטען.
2. חובה לאחסן את הסוללות בתיק היד.
3. יש לפרוק את הסוללות ל-30%.
4. רצוי להפריד בין הרחפן לסוללות ולאחסנו בתיק הגדול.
מומלץ לעטוף אותו ולהגן עליו באמצעות בגדים או כיסוי ייעודי.
5. רצוי להגן על מגעי הסוללה באמצעות נייר סיילוטייפ ובשקית חסינת אש כדי למנוע התקלחות.
סיכום
עולם הרחפנים הוא עולם מרתק, מרגש ומעניין.
היכולת לצלם תמונות וסרטונים מדהימים באיכות גבוהה וללא הפרעות חיצונית (אנשים שמסתירים, מעקה/גדר וכדומה) מושכת כל מטייל שמעוניין ליצור מזכרות ייחודיות מהטיול שלו.
עם זאת, חשוב מאוד לציית לחוקים באוסטרליה וניו זילנד ולהתחשב במטיילים ואזרחים הנמצאים בקרבה.
כשהטסתי את הרחפן שלי באוסטרליה, בדקתי עשר פעמים שאזור ההמראה מרוחק מספיק כדי לא ליצור מפגעים של רעש, אבק וחול, והקפדתי להרחיקו כמה שניתן וכמה שיותר מהר מאזורים מאוישים.
המוניטין הרע שיצא לרחפנים "הושג" בעמל רב.
חוסר ההתחשבות של מטיסי רחפנים גרמה למיאוס ולתדמית בעייתית, ועקב כך גם להלשנות ותלונות סרק.
כדי להטיס בכיף ולהשיג את התוצאה הרצויה – צילומים מדהימים – נסו לא לעורר אנטיגוניזם סביבתי והקפידו על פרופיל נמוך.
אנשים יתעניינו בכם, כי רחפן זה מרתק.
ישאלו שאלות, ירצו לראות את המסך, ירצו אפילו להטיס.
זכרו כי אתם מכירים את הרחפן ויכולותיו, וגם ניסיון להיות "נחמד" יכול להיגמר בנזק לרחפן או לסביבה.
אל תטיסו את הרחפן במקומות בעייתיים, והיו מודעים ליכולות ההטסה שלכם.
כשטיילתי באחד הפארקים הלאומיים בקווינסלנד, הגעתי למפל יפהפה.
נקודת התצפית הייתה בגובה המפל, ומתחתיו הייתה תהום בעומק של 150 מטרים.
ידעתי שעלולות להיות מערבולות בחלל הפתוח שמול המפל, והחלטתי שהתמונה לא שווה את הסיכון שבהתרסקות הרחפן.
מצד שני, אזרתי אומץ כדי להטיסו כק"מ מעל האוקייאנוס, ושקשקתי מפחד כשהקליטה בין השלט והרחפן התנתקה.
הייתי בטוח בעצמי, ידעתי מה לעשות, והוא חזר כמו גדול ולפי הספר.
תהנו מהרחפן שלכם, צלמו תמונות וסרטונים משגעים (תשתפו, לא להיות רעים) ותעשו חיים בטיול!
