הקרב על באר שבע - 31 באוקטובר 1917
הימים הם ימי מלחמת העולם הראשונה.
ה-31 באוקטובר 1917 היה רגע מכונן בהיסטוריה של האדמה עליה אנחנו עומדים כיום.
יחידת הפרשים הבריטים, כוחות ANZAC שהורכבו מחיילים מאוסטרליה וניו זילנד, הסתערו על העיר במה שנקרא " הקרב על באר שבע".
בבאר שבע ישבו באותם ימים הטורקים העות'מאנים ששלטו על מקורות המים באזור הנגב המערבי.
המסע של הפרשים, שהחל כבר בחצי האי סיני והתקדם צפונה, הגיע לשיאו עם הקרב על באר שבע.
פריצת הדרך והשתלטות על מקורות המים האזוריים הייתה המפתח להשתלטות על כל ארץ ישראל וכיבושה מידי הטורקים.
למרות נחיתות מספרית, הצליחו כוחות ANZAC לכבוש את העיר.
ואכן, בראי ההיסטוריה, היה זה קרב מכונן שהכריע לבסוף את הטורקים וביסס את השליטה והמנדט הבריטי בארץ ישראל.
הטקסים לציון הקרב על באר שבע
מדי שנה, ב-31 באוקטובר, מתקיים הטקס לציון הקרב על העיר באר שבע.
ב-2017 נערך אירוע מיוחד לציון 100 שנים לכיבוש העיר, בו השתתפו פרשים אוסטרלים וניו זילנדיים מכוחות ANZAC וכן דמויות מפתח באוסטרליה, ניו זילנד וישראל.
השנה, לאחר הפסקה בת שנה עקב נגיף הקורונה, התקיים הטקס בפעם ה-104.
תחת מזג אוויר מעונן, התקבצו מאות אנשים בבירת הנגב כדי לזכור את אלו שלחמו כאן לפני שנים רבות.
חשיבות ההנצחה והזיכרון באים לידי ביטוי בנאומים והחלקים האומנותיים בטקסים.
הם מתאפיינים באמירה חיובית בעד שלום, אחווה וחירות.
היום מתחלק לשלושה חלקים:
החלק הראשון מתקיים בפארק החייל האוסטרלי ובארגון השגרירות האוסטרלית בישראל.
בחלק זה מתייחדים עם זכרם של חיילי ANZAC ומתכבדים בדברים שנושאים בעלי התפקידים הבכירים בשגרירות ובקהילה האוסטרלית-ישראלית.
החלק השני מתקיים באנדרטת החייל הטורקי.
בחלק זה משתתפים נציגי השגרירות הטורקית בנוסף לנציגים האוסטרלים והניו זילנדיים.
יפה מאוד לראות כיצד מכבדים הצדדים אחד את השני, על אף שבמלחמה עצמה הם היו משני צדי המתרס.
נכון, עברו 100 שנים, אבל ההכרה ההדדית בכך שלשני הצדדים הלוחמים היו מטרות, ושמכאן אפשר ללמוד כיצד לא לחזור על ההיסטוריה, ראויות להערכה.
החלק השלישי הוא החלק המרכזי של היום.
הוא מתקיים בבית העלמין הבריטי בבאר שבע, הנמצא בסמוך למרכז להנצחת חיילי ANZAC.
מרכז זה, אגב, הוקם לפני מספר שנים בידי גורמים רשמיים ותורמים מאוסטרליה וניו זילנד, והביקור בו מעניין, מעשיר ומומלץ מאוד.
לאתר המרכז
בחלק המרכזי, מתקיים טקס זיכרון בהשתתפות הנציגות הבכירה ביותר של שגרירות אוסטרליה בישראל, וכן השגרירות הניו זילנדית, שאינה ממוקמת בישראל.
בטקס זה, כמו גם בשאר הטקסים, מונחים זרים על ידי תנועות, ארגונים ונציגויות שונות מרחבי העולם אשר היו או עדיין קשורות לחיילי ה-ANZAC ולמדינות האם באופן ישיר ועקיף.
זו הייתה הפעם הראשונה שנכחתי ביום הטקסים לציון הקרב על באר שבע.
אמנם גרתי בעיר 5 שנים, אך לא הייתי מודע לקיומו ולחשיבותו בעיני הקהילה האוסטרלית-ישראלית ונציגי המדינות השונות.
הטקסים נערכו בצניעות וענייניות, תוך מתן תשומת לב לערכים המנחים עליהם כלל הגורמים רוצים שהעולם יהיה מושתת.
שימח אותי באופן אישי לראות שהמסרים היוצאים מהטקסים הללו הם של אחדות ושלום, ולא של פילוג ויצירת נרטיב אחד.
מורשת ANZAC בישראל ובפסיפיק
יש עוד מספר דרכים להכיר את ההיסטוריה של ANZAC בישראל, היסטוריה מעניינת ועשירה.
מסעות ה-ANZAC בנגב המערבי נערכו גם בשמורת נחל בשור והיישובים בסביבה.
גם בדרום הכנרת, בצמח, קיימת אנדרטה לזכר חיילי ANZAC.
מאות אלפי חיילים משורות ANZAC הפליגו לצד השני של העולם כדי להילחם.
עשרות אלפים לא חזרו והותירו שני מדינות מדממות ופצועות לאורך שנים.
אמנם עברו מעל מאה שנים ודורות התחלפו, אך הסיפורים שעוברים מדור לדור, כמו גם הגאווה שנלווית לתחושת השליחות של הדור ההוא, נטועים עד היום בקרב האוכלוסייה המקומית.
אם נקשר את הטקסיות והזיכרון לעולם המטיילים, אז המסר שלי הוא ברור.
כדי להכיר מדינה לעומק ולהתחבר לתענוגות שהיא מציעה, חשוב לחקור על ההיסטוריה שלה, על המניעים שלה ועל הגורמים שעיצבו את אישיות האזרחים שלה.
כשאתם מבקרים באוסטרליה או בניו זילנד, שימו לב לפסלים, גשרים, רחובות ומבנים שקשורים ל-ANZAC.
תופתעו לגלות (או שלא) עד כמה המורשת ההיא של אז מושרשת גם היום.
בכל 25 באפריל מצוין באוסטרליה וניו זילנד ANZAC Day, יום הזיכרון לחיילים אשר נפלו בקרבות מלחמת העולם הראשונה.
הטקסים דומים במקצת לטקסי הזיכרון שלנו ומעניין לחוות אותם דרך עין ישראלית, שרגילה למעמדים כאלו.
על החוויה שלי מ-ANZAC Day תוכלו לקרוא כאן
