הקדמה
הפארק הלאומי טראנקי (Taranaki National Park) שוכן במערב האי הצפוני של ניו זילנד.
העיר הסמוכה אליו היא ניו פלימות' (New Plymouth), המספקת שירותים ציבוריים, לינה ומידע חיוני למבקרים בו.
הפארק הוא חלק מחגורת האש – אזור נרחב של הרי געש רדומים ופעילים המשתרע לאורכו של האי הצפוני.
הוא משתרע על פני שטח של 342 קמ"ר.
אי אפשר לפספס את הפארק הלאומי.
במרכזו מזדקר הר טראנקי (Mount Taranaki), פסגה חרוטית בגובה של 2,518 מטרים.
זהו הר געש קדום ורדום הנמצא במרכזו של יערות ירוקי-עד, מרחק קצר מחופי הים המרכיבים את המפרץ הסמוך.
בפארק הלאומי טראנקי שני מרכזים מבקרים: מרכז המבקרים הצפוני (North Egmont) ומרכז המבקרים המזרחי (Dawson Falls).
דרכים מפותלות וצרות בתוך היערות מובילים אליהם, ומהם מתחילים מרבית מסלולי ההליכה.
מזג האוויר בפארק הלאומי טראנקי אינו יציב ונוטה להשתנות במהירות.
הקרבה לים יוצרת משקעים רבים העשויים לרדת בתוך זמן קצר ולסכן את המטיילים במקום.
מרכזי המבקרים מספקים מידע עדכני וזמין על מזג האוויר בכל שעות היממה.
נקודות עניין מרכזיות
בדומה למרבית הפארקים הלאומיים בניו זילנד, גם לפארק הלאומי טראנקי מגיעים מטיילים לטובת ביצוע מסלולי הליכה.
בפארק מגוון מסלולי הליכה ברמות קושי שונות.
כל מטייל ומטיילת, ללא קשר לרמת הכושר הגופני או ניסיון קודם, יכולים למצוא מסלול מתאים.
המסלול המרכזי בפארק הוא המסלול לפסגת הר טראנקי.
זהו מסלול קשה ומאתגר הנחשב לאחד מטיולי היום הקשים בניו זילנד כולה.
הדרך מתחילה ממרכז המבקרים הצפוני ועולה בתלילות כל הדרך אל הפסגה.
עד היום נהרגו בטיפוס 80 מטיילים, בין השאר מנפילות ומשינויי מזג אוויר קיצוניים, המאפיינים את הסביבה.
הנוף מהפסגה מרהיב וביום טוב ניתן לצפות למרחק של 200 ק"מ בקו אווירי
למידע נוסף על הטרק
נקודת עניין נוספת בפארק היא בריכות פואקאי (Pouakai Tarns).
במקום שתי בריכות קטנות.
המרכזית והגדולה מביניהן היא למעשה בריכת השתקפות, כאשר ממולה נמצאת פסגת ההר.
הבריכה אינה נמצאת על צלע ההר, אלא בתחומי יער הגשם.
היא חלק משלושה מסלולים שונים, Mangorei Track, Pouakai Circuit ו-Pouakai Crossing.
המסלולים נעים בין מספר שעות לשלושה ימים עם רמת קושי משתנה.
ניתן ללון בבקתה סמוכה בשם Pouakai Hut, אותה יש להזמין מראש עקב ביקוש גבוה.
למידע על טרקים בפארק הלאומי טראנקי
בצד המזרחי של הפארק, הפחות מוכר, מספר מסלולים נוספים.
המסלול המאתגר ביותר הוא לבקתת סיים (Syme Hut) הנמצאת על הפסגה המזרחית של ההר.
פסגה זו נמצאת בגובה של כ-2,000 מטרים.
הבקתה בסיסית ומרבית המטיילים מגיעים אליה במסגרת טיול יום בלבד.
מסלולים נוספים מובילים אל מפלי דאוסון (Dawson Falls), בריכות ווילקיס (Wilkies Pools) ועוד.
אפשרויות טיול בפארק הלאומי טראנקי
האופציה הנוחה ביותר לטיול מגוון בפארק הלאומי אגמי נלסון היא באמצעות רכב פרטי.
אמנם שאטלים בודדים יוצאים מניו פלימות' אל הפארק, אך הם בשעות קשיחות ולעיתים לא נוחות.
ניתן להתארגן על הסעות פרטיות בתשלום נוסף.
טיולים מאורגנים כמעט ולא יוצאים לפארק.
כל מסלולי הטיול בו מיועדים למטיילים עצמאיים ולכן אין טעם בהם.
מטיילים ללא רכב יכולים להתארגן בקבוצות דרך הוסטלים ולצאת בצורה משותפת לטיול בפארק הלאומי.
היערכות לטיול בפארק הלאומי טראנקי
זה כתוב בכל דף המדבר על טרקים וגם כאן אין שינוי גדול – מזג האוויר הוא המלך.
הוא קובע אם אפשר לצאת ולטייל בטבע, ובאילו תנאים.
חשוב להתעדכן לעיתים קרובות מאוד בתחזית על מנת לתכנן את הטיול בהתאם.
מזג האוויר משפיע באופן ניכר על אפשרויות הטיול בפארק הלאומי טראנקי ובהיבט זה ניו פלימות' משמשת כמקום המתנה מצוין.
ביציאה לטרקים יש להקפיד על נשיאת ציוד מתאים וכמות אוכל מספקת.
בנוסף, ולא פחות חשוב, יש לוודא את רמת הכושר הגופני, הניווט והיכולת לשרוד בתנאים לא פשוטים.
מזג האוויר משתנה במהירות ועלול לגרום לעיכוב ביציאה מהמסלולים השונים.
חשוב להגיע מצוידים ומוכנים עוד לפני ההגעה לפארק.
כאמור, היצע השירותים הציבוריים לא גדול במיוחד ולכן כדאי לבדוק ביסודיות את אפשרויות ההתארגנות הלוגיסטית מראש.
המסלול לפסגת הר טראנקי
המסלול לפסגת טראנקי נחשב לאחד המסלולים היומיים הקשים והמאתגרים ביותר בניו זילנד.
הוא כולל טיפוס וירידה של 1,800 מטרים באותו יום.
הטיפוס, המתחיל ממרכז המבקרים הצפוני, תלול לכל אורכו ומקשה מאוד על ההולכים בו, במיוחד אלו ללא כושר גופני.
ואכן, המסלול לא מתאים לכולם.
אם הכושר הגופני לא מצוין – מומלץ לא לנסות.
שלטים מוצבים במספר מקומות לאורך הטרק כדי לוודא ולהזכיר שלא כולם יכולים להעפיל אל הפסגה.
במהלך המסלול נמצאת בקתה סגורה המסמנת את סיום השלב הראשון של המסלול, החלק המסומן.
נוף נהדר נשקף ממנה ואם עד אליה היה קשה, ממנה זה נראה הרבה יותר קשה.
מרגע זה המסלול מסומן באמצעות בזנ"טים כתומים והדרך אינה כבושה.
יש לטפס לעיתים באמצעות הידיים ולהיזהר מדרדרת.
באזור הפסגה יש שלג כמעט לכל אורך השנה.
יש מצבים בהם חובה להשתמש בציוד שלג ומומלץ להיוועץ עם מרכז המבקרים טרם ההעפלה.
הדרך למטה עלולה להיות מאוד מסוכנת ולא פעם ניתן לראות מטיילים שמחליקים ומתגלגלים במדרון.
מספר מטיילים מצאו את מותם בנפילות כאלו ועל כן לא מספיק להגיע למעלה בשלום, אלא גם לרדת למטה בשלום.
טיפ הזהב
במידה ורוצים לבצע את הטרק לפסגה, מומלץ לבצעו לאחר מספר מסלולים מאתגרים ברחבי ניו זילנד.
הכושר הגופני מכריע וכמוהו גם ההיכרות עם תוואי השטח המקומי.
החלק המנטלי לא פחות חשוב מאשר החלק הפיזי, ועלול לקום צורך להתמודד עם מצבים קשים ומורכבים.
בנוסף (והנה טיפ שני), על הר טראנקי אין אגו.
אם אי אפשר להמשיך, יורדים למטה.
המטרה היא לא להגיע אלא לחזור בשלום, ועל כן אפילו אם יש סכנה מינורית לפציעה, עדיף לוותר ולא להסתכן.
כאמור, על ההר נהרגו 80 מטיילים עד כה (0 ישראלים) והתקווה היא להשאיר את המספר על כנו גם בעתיד.
