הבלוג שלנו

אהבה של טיול - בואו נדבר על זה

הטיול הוא חנות האשליות הגדולה בתבל.
החיים שלנו הופכים להיות מאוד אינטנסיביים לזמן מוגבל, וכל דבר קורה הרבה יותר מהר מהרגיל.
אנחנו משחררים מחסומים, נפתחים בקלות ופשוט זורמים.
אף אחד לא מכיר אותנו, השיפוטיות קיימת אבל פחות אכפת לנו מה הסביבה תגיד, כי היום אני כאן ומחר אני שם, בלי שום מחויבות למקום או לאדם.

ובכל זאת, על אף תחושת הניתוק והחופש, לא קל לכתוב על אהבה.
זה תמיד מוציא שדים מהארון, אז על אחת כמה וכמה קשה לכתוב על "אהבה של טיול"…

ולמה? כי איפשהו באחורה של הראש, אנחנו מצויים במעין דיסוננס.
מצד אחד, הרגשת החופש והשחרור שאנחנו מרגישים בטיול יוצרת עבורנו זיכרונות וחוויות שתמיד נרצה לזכור, ומצד שני, יכולה להיות גם תחושה של החמצה, משהו בסגנון "מה היה קורה אם היינו מכירים בחיים האמיתיים?"

ומה לגבי הדחקה? עוד מוטיב שחוזר בטיולים.
אנחנו מראש באים בגישה של "לא להתאהב" או "לא להיקשר" כי מי יודע מה יוליד יום?
את יכולה להכיר את בחור חלומותייך ולגלות שהוא כבר הזמין טיסה ליום שאחרי.
אתה יכול לטייל עם מישהי שבוע ואז לגלות שחבר שלה מגיע עוד יומיים ומצטרף אליה.

אהבה של טיול היא לא פשוטה.
היא חזקה ובאה בגלים ובעוצמות שלא חווינו.
הטלטול שמגיע עם הטיול בצירוף העובדה שאנחנו מתמודדים עם העצמאות הבלעדית שלנו והריחוק מהמקום המוכר והבטוח, מציפים אצלנו רגשות חזקים, שלעיתים יגרמו לנו להקצין את התגובות ואת התחושות.

אהבה של טיול
שקיעה ב-Hervey Bay, אוסטרליה - הכל חזק יותר, אינטנסיבי יותר ומהיר יותר בטיול

לא תמיד הכל עובד כמו שרוצים

ככה למשל, מצאתי את עצמי יושב בהוסטל בביירון ביי באוסטרליה.
פגשתי בחורה גרמנייה שהתאהבה בישראל והגיעה לבקר בה מספר פעמים עוד לפני שהכרנו.
היה בינינו קליק מהיר, אבל בשלב מסוים הרצונות והרגשות שלנו היו שונים.
אני לקחתי את זה למקום של התבודדות, והיא לעומת זאת פשוט הפגינה אדישות.
מצאתי את עצמי יושב על ערסל ושומע מוזיקה עצובה במקום ללכת לחוף הים ולתפוס גלים.

סיפור נוסף היה בניו זילנד.
הכרתי בחורה ישראלית מדהימה, ובילינו כמה ערבים נהדרים ביחד.
היא נאלצה לחזור לישראל והמשכנו להתכתב ולחלום על עתיד משותף, אבל עד שחזרתי לארץ היא כבר הייתה במקום אחר.
היה קשה לוותר, כי בכל זאת, הייתה משיכה בטיול והכל זרם, אבל מה שהתאים לטיול פשוט לא הסתדר בישראל. אהבה של טיול קלאסית.

ולעומת זאת, דווקא במקומות הכי הזויים ומנותקים, דברים הלכו "כמו שצריך".
על אי בודד בפיליפינים, בזמן הפסקה בין הצלילות, פגשתי בחורה שהמשיכה לטייל איתי לסירוגין במשך כמעט חודש.
היא כמעט חמקה ממני אחרי שהטלפון שלה לא עבד במשך ערב שלם, אבל בסופו של דבר בילינו ביחד ואפילו נפגשנו לטיול משותף בלאוס לאחר חודשיים.
היה לשנינו ברור ששום דבר לא ייצא מזה בעתיד, אבל ניצלנו כל רגע שהיה לנו והתנהגנו כמו זוג לכל דבר, במסגרת הטיול.
זה אפילו הוביל למצב של פיצוץ קטן אחרי שעלה חשד קטן מצדי שהיא מסתובבת עם מישהו אחר.
היה ילדותי מבחינתי לחשוב שהיא "שלי", אבל אחרי שבועיים של טיול משותף, הגבולות הטשטשו וגרמו לקונפליקט בינינו.

וה-סיפור כמובן, קרה בקולומביה.
כבר ביום השלישי של הטיול הכרתי מישהי, שתהפוך אחרי כמה שנים להיות אשתי והאדם הכי חשוב לי בעולם.
גם זה לא בא ברגע, ואחרי פיצול של כמה ימים, החלטנו שאנחנו רוצים לטייל ביחד.
לאחר שבוע של טיול, פתאום התנתקתי, רציתי להתבודד.
הרגשתי שאני מתאהב ופחדתי.
לא רציתי שתחושת החופש של הטיול תתערבב עם הרגשות, אבל בשלב מסוים הפסקתי להתנגד והשאר היסטוריה.

אהבה של טיול
הופעה בפאב ב-Wanaka, ניו זילנד - אינספור הזדמנויות להכיר אנשים חדשים

אז מה לעשות?

בעבר, סיגלתי לעצמי נוסחה שעבדה לי בכל פעם.
כל מפגש שהיה לי קיבל התייחסות כאילו הוא הראשון והאחרון.
לא חסכתי בשיחות עמוקות או בבילויים "רגילים", אבל ניתקתי רגשות.
לא רציתי להיפגע, אבל כן רציתי להיות אמיתי עם עצמי וכלפי הפרטנרית שלי.
הגעתי לשלב שאני לא מתאהב ברגע, אלא משקלל את המשיכה הפיזית עם העניין שאני מגלה בצד השני בתור אדם.

אני לא אומר "אל תתאהבו בטיול", להפך.
אני מכיר כמה זוגות שהכירו בטיול והתחתנו, בדיוק כמו המקרה שלי.
אמנם אני מכיר גם מקרים הפוכים שלא הסתדרו, אבל זה בסדר, אלו החיים.
המסר שלי כאן הוא שתהיו מוכנים למה שיכול לקרות או לא לקרות.
כפי שנכתב כבר, הכל חזק יותר, סוער יותר, מהיר יותר.
לא כולם יכולים להתמודד עם זה, בטח לא בפעמים הראשונות, אבל זה לא אומר שצריך לוותר על החוויה, כי היא משמעותית ומלמדת.

אסכם בכך שאאחל לכל מי שקורא/ת לחוות חוויות טובות וחיוביות ובעוצמות הכי גדולות.
לא מכיר הרבה ריגושים כמו "אהבה של טיול", ובעיניי חשוב לעבור את זה לפחות פעם אחת.
לשבת בשקיעה עם אדם שהכרת לפני 6 שעות אבל כבר יש חיבור מדהים, חיבור שיכול להיות שיתנתק יום למחרת, אבל דווקא בגלל שהרגעים עם אותו אדם ספורים, אנחנו רוצים לנצל אותם כמה שיותר.
זה מוציא מאיתנו את הטוב ביותר!

מאחל לכם להתאהב, לחוות, להתרגש, וכן, גם להתאכזב מדי פעם, כדי לגלות שלא תמיד הכל מסתדר, אבל עדיין אנחנו לומדים מכל דבר!

אהבה של טיול
חוף הים ב-Byron Bay, אוסטרליה - מותר להתאהב ולהתרגש, צריך לשמור על פרופורציות.

לראש העמוד

הישארו מעודכנים!

רוצים לקבל המלצות, טיפים ועדכונים לפני כולם?
הירשמו לרשימת התפוצה של אתר אוסטרליה וניו זילנד ותזכו להיות הראשונים שיודעים!

מבטיחים לא לחפור ;-)

שליחת הטופס מהווה את הסכמתי לקבלת דיוור מאתר ״אוסטרליה וניו-זילנד״