הבלוג שלנו

ברוכים הבאים לפיג'י - Bula!

פיג'י לא הייתה בתוכניות שלי כשטסתי בתחילת 2019 לטיול בניו זילנד ואוסטרליה.
בינתיים, דברים השתנו תוך כדי הטיול, ומצאתי את עצמי מחפש דרך להגיע מטונגה לישראל.
טיסה ישירה כמובן שאין, ולרשותי עמדו שתי אופציות:
הראשונה, חזרה דרך ניו זילנד, מה שהיה מאריך את זמן הטיסות ומאלץ לי לעבור שוב ביקורת בשדה התעופה.
השנייה, חזרה דרך פיג'י והונג קונג.

עצירה בפיג'י חייבה אותי ללון בה לילה אחד כי הטיסה להונג קונג יצאה רק ביום למחרת.
אז אם יש לילה, למה לא להישאר כבר שבוע?

בדיעבד, אם לא הבחירות הראשונות באפריל 2019 (מי חשב שיהיו שלוש?), הייתי נשאר בפיג'י יותר זמן, שכן זמן החזרה הראשוני היה רק באמצע מאי.
בכל אופן, לתכנן שבוע זאת לא משימה מורכבת במיוחד, אבל קצת יותר כשמחליטים עליה רק כמה ימים לפני.

למזלי הרב, הגעתי לפיג'י בסוף חודש מרץ, קרי סוף העונה הרטובה, ולכן התאפשר לי להזמין דברים ברגע האחרון.

פיג'י
האי Viti Levu במבט מהמטוס

פיג'י - תעודת זהות

לפני הכניסה לפרטי הטיול עצמו, קצת מידע אינפורמטיבי על פיג'י, מדינת האיים המפורסמת ביותר בפסיפיק.
פיג'י היא מדינת איים השוכנת כ-4 שעות טיסה מאוסטרליה וניו זילנד, לכיוון מזרח, באוקיינוס השקט.
אוכלוסייתה מונה כ-900 אלף תושבים בסה"כ.
בירתה היא סובה (Suva) עם 130,000 תושבים, אך העיר התיירותית בה היא נאדי (Nadi), המבוטאת "נאנדי".
שתיהן שוכנות על האי ויטי לוו (Viti Levu).

פיג'י קיבלה עצמאות מבריטניה ב-1970, ורוב תושביה מתפרנסים מחקלאות ותיירות.
תושביה ידועים כאוהבי ישראל, בין השאר עקב אמונתם שאנחנו העם הנבחר וככזה, יש לדאוג לנו ולתמוך בנו בכל מצב (גם באו"ם).

פיג'י מורכבת מ-322 איים, כשרק שליש מהם מאוכלסים.
שדה התעופה הגדול בה ממוקם בנאדי (Nadi).
הוא מקבל טיסות מאוסטרליה, ניו זילנד, הונג קונג, ארה"ב, יפן וכמובן מהאיים הסמוכים.

בפיג'י יש לא מעט הודים, שהובאו ע"י הבריטים לפני כ-150 שנה לעבודה.
לכן, למרות שרוב האוכלוסייה נוצרית, שליש ממנה הינדים.
אין בה קהילה יהודית, למעט ישראלים בודדים שמתגוררים בה לצורכי עבודה.

המטבע בפיג'י הוא דולר פיגי'אני (FJD) וערכו כ-1.5 שקלים לדולר.

הפיג'יאנים אנשים נוחים ומנומסים.
נהוג לברך בברכת Bula כאשר פוגשים מישהו.

פיג'י
איי פיג'י - רובם כלל לא מאוכלסים

מזג האוויר בפיג'י

פיג'י היא מדינה טרופית.
אפשר לספור את מספר הימים הקרים על שתי אצבעות.
מזג האוויר בה תמיד חמים, והטמפרטורה הממוצעת בה היא 26 מעלות צלסיוס, עם אחוזי לחות גבוהים.
העונות בה מחולקת לשתיים: רטובה ויבשה.

פיג'י נמצאת בחצי הכדור הדרומי, ולכן העונות בה הפוכות ממה שאנחנו מכירים בישראל.
העונה הרטובה היא בין החודשים נובמבר-מאי ומתאפיינת בסופות טרופיות, ריבוי משקעים ולחות גבוהה.
העונה היבשה היא בין החודשים מאי-נובמבר ומתאפיינת בטמפרטורות נוחות ומיעוט משקעים ביחס לעונה הרטובה.
גשם, כפי שניתן להבין, הוא לא מילה גסה בשום יום בשנה.

הוא יכול לרדת בכל יום, בעוצמות וזמנים משתנים, אך כמעט ואינו פוגע בחוויית הטיול, למעט אם תנאי הים גועשים ומסוכנים.
בניגוד למה שאנחנו רגילים (קיץ חם וחורף קר), בפיג'י דווקא העונה הרטובה מתאפיינת בטמפרטורות גבוהות יותר מאשר העונה היבשה.

הטיול שלי בפיג'י - שבוע של קסם

היומיים הראשונים

הגעתי לפיג'י בסוף מרץ 2019.
הנחיתה בשדה התעופה בנאדי הזכירה לי את נתב"ג של שנות ה-90, ועוד בגרסה משודרגת.
ירדתי מהמטוס והלכתי על השביל שבין המטוסים עד לכניסה לאולם הממוזג.
אחרי איסוף התיק ובדיקה קצרה, מצאתי את עצמי בכניסה לטרמינל.

דבר ראשון – סים לטלפון.
קראתי לא מעט סיפורי דרך, חלקם מפורסמים עד היום בקבוצת אוסטרליה ניו זילנד ומה שמסביב.
החלטתי ללכת על סים של חברת Vodafone, עם חבילת גלישה מורחבת.
הסיבה, אגב, היא שבאיים העלות של ה-WIFI יקרה מאוד.

שאטל של ההוסטל, Bamboo Travellers, חיכה לי בכניסה (נכון להיום עולה כמה דולרים).
ה-Bamboo Travellers הוא בין ההוסטלים הפופולריים בעיר.
הוא נמצא ב-Nadi Bay, מרחק נסיעה ממרכז העיר.
מדובר באכסניית ריזורט על שפת הים, עם בר-מסעדה וסוכנות נסיעות מקומית.
המקום מאוד נוח, שכן מרבית השירותים בו עובדים 24/7.
בערבים יש פעילויות שונות בחינם או בעלות סמלית.
תמיד ניתן למצוא חבר'ה שמשחקים כדורעף או משחקי שתייה כאלו ואחרים.
בערב ששהיתי בהוסטל, היה ערב פולקלור עם שירים וריקודים, מה שתרם לאווירה הכללית ולמצב הרוח של התרמילאים ששהו בו.

ל-Bamboo יש מבנה נוסף הנקרא Bluewater Lodge.
הוא נמצא באותו רחוב, ומיועד למי שרוצה "להתפנק".
בפועל, הוא נראה כמו וילה גדולה עם חדרים, מבואה ובריכה.
המינוס היה שמרכז העניינים היה במבנה המרכזי.
הפלוס הגדול היה שהחל משעות הערב המקום היה שקט, בניגוד למבנה המרכזי.

לרשותי עמד יום אחד לפני ההפלגה לאיי היסוואה (Yasawa Islands).
ניצלתי את היום כדי להסתובב מעט במרכז העיר.
מרכז העיר נאדי הזכיר לי מדינת עולם שלישי.
בין כל הפאר וההדר של המלונות והאיים בפיג'י, יש אנשים פשוטים שחיים את חיי השגרה ולא את חיי הפאר של התיירים.
אני מאוד אוהב להסתובב ולהרגיש את ההוויה המקומית.
במקרה זה קצת הצטערתי שלא היה לי זמן לטייל יותר בכפרים או באיים יותר אותנטיים.
נכנסתי אל חנות בשם Jack’s ורכשתי לעצמי מכל הבא ליד, כולל מגבות, לונגים ובגד ים עם עיטורים פולינזיים.
היה שם בחור נחמד (וקצת מעיק) שפשוט הלך אחריי עם הסלסלה.
זה הרגיש מעט לא נעים, אבל לך תתווכח…
בפיג'י עושים הכל כדי שנרגיש בנוח, ונוציא כסף על הדרך.

את הדרך להוסטל ובחזרה עשיתי באמצעות אוטובוס מקומי.
הנסיעה עולה דולר אחד, אבל יש לקנות כרטיס נטען במינימום 5 דולר.
לא ממש הבנתי את הקונספט בהתחלה, ולכן נוסעים מקומיים התנדבו לשלם עליי בחפץ לב, וסירבו לקבל תשלום. מקסים.

איי פיג'י
נסיעה באוטובוס מקומי בנאדי - לא לשכוח לקנות כרטיס מוטען
פיג'י
שוק אוכל מקומי בנאדי

איי Yasawa

רקע

בפיג'י יש שתי רצועות איים פופולריות – Yasawa ו-Mamanuca.
איי Yasawa נחשבים למתוירים ביותר בפיג'י, וההגעה אליהם מאוד נוחה ומזמינה.
זו גם הסיבה שבחרתי בהם, מפאת קוצר הזמן וחוסר הרצון להסתבך ולהתברבר.

הם בנויים כרצועה דקה מצפון לדרום, ויש בהם עשרות ריזורטים שונים בכל רמות הפינוק האפשריות.
בכל בוקר יוצאת מעבורת מנאדי, שמפליגה צפונה ומורידה/אוספת את כל התיירים שמעוניינים להמשיך לריזורטים צפוניים יותר.
בשעות הצהריים, המעבורת מסתובבת וחוזרת דרומה לכיוון נאדי.
כשבוחרים את הריזורטים, חשוב להתחשב במיקום שלהם ובהתאם לכך לקבוע את סדר ההגעה אליהם.
כך יוצא שמי שמתחיל בצפון וממשיך דרומה, נהנה מעוד חצי יום בכל ריזורט, שכן המעבורת אוספת אותו בשעות הצהריים המאוחרות (בהתאם למיקומו).

המעבורת גדולה ונוחה, ובה מספר מפלסים.
עם זאת, רצוי להגיע עם חטיפים ואוכל.
בניגוד לשמועות, אין צורך להגיע עם בקבוקי מים מהאי המרכזי.
בכל אי יש מתקני מים חופשיים ונגישים בכל עת.

פיג'י
אחד מאיי Yasawa - המעבורת עוצרת וסירות קטנות מגיעות לאסוף את האורחים

Manta Ray Resort

אוטובוס הגיע לאסוף אותי ועוד מספר מטיילים אחרים מההוסטל אל המעבורת.
אחרי תהליך קצר של רישום והמתנה, עלינו למעבורת שעשתה את דרכה צפונה.
בכל 15-20 דקות היא נעצרה, וסירות קטנות הגיעו אליה כדי להחזיר מטיילים ולאסוף חדשים.
לאחר כ-3 שעות הפלגה, הגענו ל-Manta Ray Resort, ריזורט "כוכב אחד".
המיוחד בריזורט הזה, הוא כמובן, היכולת לראות מנטות, שמגיעות בהמוניהן.

אני לא הגעתי בתקופה "הנכונה", ולכן הסתפקתי בחיות הימיות שהיו באותו זמן – כרישים, להקות דגים וצבים.
החדר שלי היה משותף ל-32 מטיילים, כאשר כל 4 מטיילים ישנים ב"קפסולה".
המזגן המקפיא היה משותף לכולם, מה שגרם להדלקה וכיבוי לסירוגין.
שנית, המיקום של הריזורט היה על צלע הר, מה שחייב לעשות דרך ארוכה ומייגעת אל חדר האוכל וחדרי השינה.

מהצד השני, האוכל היה טוב ואזור הבר, על הים, היה מלא בתרמילאים.
היו בריזורט גם זוגות ומשפחות, אבל הם כמעט ולא הורגשו.
זה הרגיש יותר כמו אחד מהסיורים בחוף המזרחי של אוסטרליה, עם הרבה הורמונים ובגדי ים דקיקים.

בריזורט היו פעילויות שונות שמתאימות לכל סוגי המטיילים – טורניר כדורעף, סדנאות יצירה, פעילויות בתשלום כגון דיג וצלילות וכדומה.
אני התמקדתי בפעילויות הספורטיביות, ומצאתי את עצמי מוריד קלוריות מהארוחות הדשנות.

מועדון הצלילה של הריזורט מצוין, ואתרי הצלילה נמצאים ממש בקרבת מקום.
יצאנו לצלילות לא עמוסות, שכן לכל ריזורט (לפעמים שניים) יש את אתרי הצלילה שלהם, ולכן אין "קרבות מיקום" מתחת למים.

בערב הראשון, לקחו אותנו לסיור שקיעה חינמי.
כל אחד קיבל אבוב וקנה לעצמו אלכוהול מהבר.
הסירה השיטה אותנו לצד השני של האי, ושם, מול השמש השוקעת, נהנינו מבירה קרה, תחרות קפיצות למים ובעיקר זמן למינגלינג והיכרות.
ריבוי הצעירים תרם לאווירה והפך אותה לקלילה וזורמת.

בערב השני, השתתפנו בערב פולקלור.
צוות הריזורט שר, רקד, קיפץ ולימד אותנו על התרבות הפולינזית המרתקת.
היה נחמד לראות מטיילים צעירים מכל העולם שרוקדים לצלילי שירים מקומיים ונהנים מכל רגע.

נפרדתי מ-Manta Ray לאחר שני לילות, אחרי צלילות מרהיבות, חברים חדשים וחוויות נהדרות.

מופע פולקלור של הצוות ב-Manta Ray Resort
איי פיג'י

Octopus Resort

הריזורט השני אליו הגעתי היה Octopus Resort, ריזורט "שני כוכבים".
אתחיל בכך שגם בעת כתיבת שורות אלו, אני מתגעגע למקום בכל ליבי.
העברתי שם 3 לילות מדהימים, ולכן כל מה שאכתוב סובייקטיבי.

בניגוד לריזורט הקודם, Octopus Resort בנוי על מישור ולרוחב.
יש בו בריכה שנמצאת ממש במרכז העניינים, ומסביבה החדרים וחדר האוכל.
כמו בכל הריזורטים, גם כאן היו מגרש כדורעף, פעילויות חינמיות ובתשלום ומועדון צלילה.

שונית האלמוגים של הריזורט הייתה מרהיבה.
השאלת השנורקל הייתה ללא עלות, ובזמני גאות היו המוני דגים במים.

הגעתי מהמעבורת עם בחור איטלקי, וישר התחברנו.
בעודנו מחכים לקבלת החדרים, נאמר לי להמתין.
הבחור האיטלקי נשלח לחדר המשותף, ואני לעומת זאת, שודרגתי לחדר פרטי.
בלי לבקש, בלי להתקמבן, פשוט מחווה של רצון טוב.
אני מאמין שזה עקב היותי ישראלי, וחיזוק לכך קיבלתי כשאחת מעובדות המקום עצרה אותי לחצי שעה כששמעה שאני מישראל.

בריזורט שהו באותו זמן מספר תרמילאים שהכרתי מהריזורט הראשון, ועוד קבוצה יחסית מגובשת של תרמילאים שהיו בו כמה ימים.
בניגוד ל-Manta Ray Resort, ניתן היה להרגיש שקבוצת התרמילאים היא מיעוט מתוך כלל אורחי המלון, שהיו ברובם משפחות וזוגות.

החדר שקיבלתי היה בקתה פרטית עם מרפסת.
בפועל, שהיתי בו יחסית מעט, כי החיבור עם שאר התרמילאים היה מצוין, עד שהעדפנו לרבוץ בבריכה ביחד או לבלות בבר ולנסות קוקטיילים חדשים.
גם כשמטיילים הגיעו והלכו, עדיין נשארנו מגובשים מאוד, מה שתרם לאווירה והפך את השהות לבלתי נשכחת.

גולת הכותרת מבחינתי, מעבר לפינוקים של הריזורט, הייתה הצלילה עם כרישים מסוג Bull.
אלו כרישים טורפים שמגיעים לאורך של 4 מטרים.
הצלילה לא יוצאת מהריזורט, אלא מריזורט "שכן", ולכן דאגו לסירה שתגיע ותיקח אותי אליו.
השיט היה קשה ורטוב, עם גלים גבוהים, אבל תוך 45 דקות הגעתי לריזורט באי Kuata.
הצלילה היא למעשה אל מקום שבו מאכילים את הכרישים עם דגים מתים.
נעצרנו ליד חומת אבן שהגנה עלינו מפני תקיפה אפשרית.
במשך שעה שלמה צפינו בכרישים מסתובבים במעגלים ומחכים למזון.

כפי שהתחלתי, החוויה בריזורט הייתה בלתי נשכחת.
יחס אישי לכל אורח, התחשבות מלאה בכל צורך ויופי שגורם להזלת ריר באופן תמידי.
מומלץ בחום לכל אחד ואחת.

פיג'י
Octopus Resort - גן עדן אמיתי
פיג'י
צלילה עם כרישים באי Kuata

מה חשוב לדעת על האיים?

בעונה התיירותית, יוני-ספטמבר, חשוב להזמין את המעבורת והלינה מראש.
המחירים עולים עקב הביקוש, וההיצע המוגבל עלול לגרום לאכזבה לאלו שהגיעו עד פיג'י ונאלצים להתפשר.

מחירי הלינה אינם כוללים אוכל, אך אין כאן מקום לפשרות – בכל ריזורט יש תשלום חובה על 3 ארוחות יומיות, בסכומים שנעים בין 40-60 דולר אמריקאי ליום.
הארוחות, אם תהיתם, ברמה גבוהה והמבחר גדול ומרשים.
האלכוהול אינו כלול, אבל אפשר ליהנות ממחירים סבירים יחסית ולאורך כל היום.

ניתן להרכיב לעצמכם חבילה שכוללת שיט ולינה, או לעשות כמוני, ולהזמין בנפרד.
בדיעבד, המחירים היו זהים עם סטיות קטנות, ולכל שיטה יש יתרונות וחסרונות.

דרך נוספת, ויקרה יותר, להגיע לאיים, היא באמצעות מטוס קל.
הריזורטים המרוחקים מציעים שירות VIP שכולל איסוף מהמלון או משדה"ת והגעה ישירה עם מטוס קל.
אני מניח שזה מיועד בעיקר לבעלי ממון וזוגות בירח דבש שרוצים להתפנק.
ישנה אופציה נוספת להגיע ישירות מהשדה אל המעבורת, אבל זה כרוך בתזמון עם לוח הטיסות, מה שלא היה אפשרי במקרה שלי ממילא.

לכל ריזורט יש את הפלוסים והמינוסים שלו.
למשל, ב-Manta Ray השכרת ציוד שנורקל הייתה בתשלום ואילו ב-Octopus ללא עלות.

השיקול שלי בבחירת הריזורטים היה נטו המלצות.
גם אתם, אלו שקוראים, כנראה תבחרו לפי המלצות (שלי, של אחרים).
מה שהכי חשוב לבדוק בעיניי, זה את מידת ההתאמה שלכם לריזורט.
יש ריזורט עם "כוכב אחד" ויש ריזורט עם "שני כוכבים" ולפיהם נקבעת רמת היוקרה שלהם.

המחירים לתרמילאים בחדרים משותפים זהים יחסית, האווירה שונה.
עבור 60-70 דולר אמריקאי ללילה, אתם מקבלים לינה על בסיס שלוש ארוחות ביום ואפשרות לשהות במקומות מדהימים שלא נועדו במקור למטיילים צעירים או בעלי תקציב נמוך.

החדרים הפרטיים מסווגים לפי רמות, וכאן אפשר לראות את ההבדל.
פרמטר נוסף הוא מתקני המלון, וגם במקרה זה יש פערים בין סוגי הריזורטים.

קחו לעצמכם מינימום 5 לילות כדי לחוות את איי פיג'י.
אחרי זה, שום חופשה כבר לא תיראה אותו דבר.

איי פיג'י
מגרש הכדורעף וחדר האוכל ב-Octopus Resort

בחזרה לנאדי

חמישה לילות קסומים נגמרו להם באותה מהירות שבאו.
הייתה בלב תחושת החמצה קלה, כי פיג'י היא מקום שאפשר לשהות בו גם חודש, ולא רק בריזורטים המפנקים (אם כי אני יכול להתרגל לזה בקלות).
באותו יום שעזבתי, עזבו עוד חבר'ה שהכרתי עוד מהריזורט הראשון, וכך לפחות עבר הזמן במעבורת בנעימים.
עוד לפני שעלינו על הסירות, הגיעו כל עובדי הריזורט להיפרד מאיתנו כמיטב המסורת, עם שירים ונגינה.

חזרתי ללילה נוסף ב-Bamboo Travellers.
בטיפשותי הרבה, ויתרתי על חדר פרטי ובחרתי בחדר משותף.
פער המחירים היה אולי 10 דולר.
לפני ההגעה לאיים, בחרתי חדר משותף וקיבלתי חדר לבד.
הנחתי שזה יהיה אותו המקרה, אבל בפועל ההוסטל היה מלא לחלוטין.

מצאתי את עצמי ישן על המיטה העליונה, כשבאמצע יש קיר שמנע ממני אפילו לשבת כמו בן אדם על המיטה.
הטיסה שלי הייתה בשעה 08:00 למחרת, כך שהתעוררתי בשעה מוקדמת ונאלצתי לפלס את דרכי בחושך.
נוסיף לזה מזגן שהיה ממש על הראש שלי, ונקבל כאב ראש אחד גדול.

טיפ בנושא זה – בלילה הראשון ובלילה האחרון בטיול, ללא קשר לרמת הטיול שלכם – חדר פרטי, גם אם יעלה יותר!

פיג'י
Bamboo Trvellers במבט מהחוף

הטיסה הביתה

הטיסה עם חברת Fiji Airways להונג קונג עברה בנעימים.
זה היה שיחוק רציני לטוס 9 שעות ברציפות להונג קונג ומשם לישראל, במקום לטוס דרך ניו זילנד ולהאריך את הדרך.
כדאי להזמין את המונית חצי שעה לפני זמן היציאה המשוער, שכן בשעות הבוקר המוקדמות (והטיסה יוצאת בבוקר) הם לא תמיד נמצאים שם.

חופשה חלומית של שבוע, שסיימה טיול בן שלושה חודשים, הסתיימה לה ברגע אחד.
זאת הייתה החלטה מצוינת לטוס לפיג'י ולסיים בה את הטיול.
בעיניי, זאת אלטרנטיבה טובה למטיילי הפסיפיק שמחפשים את החופים והרוגע של סוף הטיול.
לא חייבים לעצור בתאילנד אם כבר נמצאים בפסיפיק, ורצוי לשלב אי פסיפי טרופי לגיוון החוויה.

בשנים האחרונות, ומאז הטיול שלי באיי ונואטו ב-2014, אני שם לב לפופולריות העולה של האיים הפסיפיים.
מטיילים מכל הסוגים מחפשים את המיוחד והאותנטי, ומגיעים אליהם בהמוניהם.
אמנם פיג'י מעט התמסחרה, אבל היא עדיין קסומה והרבה פחות מתוירת ממזרח אסיה.
אם אתם כבר נמצאים באוסטרליה או ניו זילנד, או אפילו בהונג קונג, זאת אופציה שהייתי לוקח בחשבון בלי לחשוב פעמיים…
מי יודע מתי נגיע לשם שוב?!

פיג'י
המטוס של חברת Fiji Airways ממתין בשדה לפני הטיסה להונג קונג

דברים אחרונים לסיכום

הביטוי הנפוץ ביותר בפיג'י הוא Fiji Time.
קחו את זה בקלות, כי הם לוקחים את זה בקלות.
לזמן אין משמעות אמיתית, והחיים מתנהלים בסתלבט.
ההרגשה באיים היא הרגשה של ניתוק אמיתי, ולמרות כל הפינוקים, זה עדיין מרגיש שונה.
זה זמן טוב לרבוץ על החוף, לצלול, להכיר את התרבות המקומית ולנוח.

אם החלטתם להגיע לאיים אחרים, או לכפרים שלא נמצאים על מפת התיירות, תצפו לעולם שלישי.
יש ניגודיות גדולה בין השואו-ביזנס של הריזורטים לבין שאר חלקי פיג'י.
בהרבה מקומות אין חשמל ומים מסודרים, והלינה בסיסית מאוד.
ברוב המקרים יזמינו אתכם לשהות בבתים מקומיים, והחוויה מובטחת, אך יכולה להיות מורכבת למי שמגיע עם ציפיות לא תואמות.

בדקו שאינכם מגיעים עם פירות וירקות – הם ייזרקו מיד עם הכניסה למדינה.
בנוסף, השימוש בסמים אינו חוקי באי, ולמרות מדיניות מקלה יחסית, עדיף לא להסתבך.
גם שירותי הרפואה בסיסיים, ולכן כדאי לבדוק טוב האם צריך להתחסן מול רופא טיולים.

תהנו מפיג'י, כי היא גן עדן אמיתי.
יש בה את כל האופציות לתייר והכל נעשה בנימוס ועם שירות ברמה הגבוהה ביותר.
זכרו לכבד את המקומיים ואת מנהגיהם, וטיילו בצורה בטוחה ומושכלת.

Bula!

איי הפסיפיק
שקיעה טיפוסית בפיג'י

לראש העמוד

הישארו מעודכנים!

רוצים לקבל המלצות, טיפים ועדכונים לפני כולם?
הירשמו לרשימת התפוצה של אתר אוסטרליה וניו זילנד ותזכו להיות הראשונים שיודעים!

מבטיחים לא לחפור ;-)

שליחת הטופס מהווה את הסכמתי לקבלת דיוור מאתר ״אוסטרליה וניו-זילנד״