הבלוג שלנו

מערב אוסטרליה - החלק הפראי והלא מוכר שכולו טירוף אחד גדול

מערב אוסטרליה, האזור האהוב עליי וזה שהכי השפיע עליי במהלך הטיול, בייחוד מבחינה מנטלית ומבחינת החוויות שצברתי.

הפוסט הזה לא הולך לכסות את כל המערב, מהסיבה הפשוטה שאי אפשר, הוא גדול מדי.

מערב אוסטרליה היא המדינה הגדולה באוסטרליה, ובפער ניכר משאר מדינות אוסטרליה.

שטחה הוא 2.646 מיליון קמ"ר, שזה פי 130 בערך מגודל מדינת ישראל.

עם זאת, חלקים נרחבים במערב אוסטרליה כלל לא מיושבים למעט כמה גמלים, זבובים ונחשים.

אני אוהב לנהוג, ומטבע הדברים, כשניתנת לי ההזדמנות לנהוג בכביש ארוך וישר (כמה ארוך? בערך 1000 ק"מ) כשמצד שמאל ים כחול ומצד שני מדבר צהבהב, איך אפשר שלא להתאהב?

דמיינו נסיעה של 8 שעות, כשלאורך הדרך רואים אולי 2-3 מכוניות, וזה עוד ביום טוב.

 

מערב אוסטרליה גדולה ברמה שלא ניתן לתאר.

זאת חוויה שאם מתחברים אליה – מבינים את משמעות היותנו כל כך קטנים בעולם כל כך גדול.

מה משך אותי במערב אוסטרליה? השקט, הניתוק, התחושה שזה לא ייגמר לעולם, הבתוליות הזאת… מקום שיד אדם כמעט ולא נגעה בו ונשאר אותנטי, נקי ויפה כמו שהיה לפני מיליוני שנים.

Western Australia
איך הכל התחיל?

שיחת סקייפ מזדמנת עם בלייז, חבר יקר מהצבא, גילתה לי שהוא ואני נמצאים במרחק של 4 שעות טיסה – אני בנלסון (Nelson) שבניו זילנד והוא בסידני שבאוסטרליה.

הייתי אמור להגיע לאוסטרליה חודש לאחר מכן, ותכננתי לטייל במערב אוסטרליה לבדי.

לא התכוונתי לשכנע אותו, אבל מפה לשם יצא שהוא נדלק על הרעיון לטייל במקום שכוח-אל אבל מרתק. 

התאריך נקבע ליום יציאתי מניו זילנד, 12 במאי, פרת'.

הגעתי בשעת ערב מאוחרת, כולל קונקשיין מעיק בסידני ובלי אפשרות אמיתית ליצור קשר עם העולם החיצון (לא היה WIFI בשדה).

בחור גרמני ששומע מוזיקה גרמנית מלחיצה בא לאסוף אותי להוסטל – ככה התחילה חוויית מערב אוסטרליה שלי.

בשלב הראשון, קנינו ג'יפ.

רכב שטח במערב אוסטרליה הוא בגדר חובה אם רוצים להגיע למקומות היפים באמת.

ניצלנו את הימים הראשונים בעיר כדי להתארגן ולהשלים ציוד, ויצאנו לדרך.

4WD Car Australia
חשוב לבדוק את תקינות הרכב לפני היציאה לשטח.
עולים צפונה למקום שהזמן עצר בו מלכת

התחלנו לנסוע לכיוון צפון-מערב אוסטרליה, אזור טרופי שהעונה התיירותית בו היא בין החודשים מאי-נובמבר.

בדרך עצרנו לטיול יומי בפארק הלאומי נמבונג (Nambung) המוכר בשל הפינקלס (Pinnacles), מדבר תילים ענק שנקרא כמו חגיגה של קיני טרמיטים.

חצינו את קו הזבובים, שהוא קו דמיוני שעובר בין העיר ג'רלדטון (Geraldton) השוכנת לחופיה המערביים של מערב אוסטרליה ועד לבריסביין (Brisbane) הנמצאת במדינת קווינסלנד שבחוף המזרחי.

קו זה הוא למעשה קו המחלק באופן שרירותי את אוסטרליה לדרום וצפון.

זה כמובן לא מדויק, אבל כאשר מצפינים ועוברים את הקו, מתחילים לחוש שהאווירה משתנה – החיות מסוכנות יותר, החום מעיק יותר והסביבה מיושבת פחות.

דוגמה טובה לכך הייתה בפארק הלאומי קלברי (Kalbarri).

נחיל זבובים החליט להתעלק עליי ולא לרדת ממני לשניה אחת.

המקום עצמו היה מדהים, עם תצפיות נהדרות, אבל הזבובים.. הם היו בשלהם ודאגו להבהיר מי השליט בשטח.

להקת Guns N' Roses צעקו למיקרופון Welcome To The Jungle – אם הם רק היו יודעים כמה מערב אוסטרליה מתאימה לתיאור.

המשכנו צפונה, ומזג האוויר התחיל להשתפר, נהיה חמים ויבש.

ממזג אוויר חורפי וגשום שליווה אותנו לסירוגין מפרת', עברנו למזג אוויר קיצי עם שמש קופחת, שהופכת את האשכנזי מת שבי לאוסטרלי מצוי שהשיזוף הוא חלק מה-DNA שלו.

גם המבטא האוסטרלי השתנה, וזה היה כמעט בלתי אפשרי להבין מה האוסטרלים רוצים – מדהים לראות איך במדינה אחת חיים אנשים כל כך שונים.

זו הייתה גם הפעם הראשונה שנחשפתי לילידי יבשת אוסטרליה, האבוריג'ינים.

הם לא אוהבים שקוראים להם ככה, ומעדיפים שיכנו אותם indigenous, ילידים.

האוסטרלים טבחו בהם וגזלו את אדמותיהם, ורק אחרי שנים רבות הודו בטעות והחזירו להם את האדמות + פיצויים וניסיון לעשות אפליה מתקנת.

זה לא ממש עבד, כי רוב הילידים שפגשנו לאורך היו מסריחים מאלכוהול וסיגריות, עם בגדים מרופטים וזרוקים על הדשא בחבורות ללא מעש.

הם לא מסוכנים, הם פשוט מסכנים, אבל לאדם המבקר בפעם הראשונה זו יכולה להיות חוויה לא נעימה.

The Pinnacles
הפינקלס בפארק הלאומי Nambung. מתאים לכל סוגי הרכבים.
ברוכים הבאים לאפרי.. אוסטרליה

הנופים בדרך היו יפהפיים, אבל החיות… הגיוון פשוט לא נגמר ומעולם לא ראיתי כל כך הרבה חיות מסתובבות חופשי (מצטער, עוד לא ביקרתי באפריקה)

קנגורו, וולאבי, צבים, מנטה ריי, סטינג ריי, כרישי לווייתן, נחשים, תנינים, עכבישים, גמלים, פרות… אפילו סנפיר של לווייתן הגיח באחד הימים מרחוק.

כדי לחוות את הטבע בצורה כל כך אותנטית – צריך להקריב.

אז מקריבים את הקליטה הסלולרית, את הפאר והנוחות (למרות שנוחות זה בעיני המתבונן ואפשר גם להתפנק) ואת צורת הטיול המערבית ומתחברים להוויה המקומית.

צריך להבין שזה הג'ונגל האמיתי, ומי שאוהב את זה – לא יוכל להפסיק.

בשלב מסוים, לאחר העיירה אקסמאות' (Exmouth), עזבנו את קו החוף, ונסענו מזרחה, לתוך המדבר.

הנוף שוב השתנה, עכשיו במקום ים בצד שמאל, יש מדבר משני הצדדים.

כמה מדבר? רק מדבר. נסענו 400 ק"מ ביום בממוצע, במהירות 95 קמ"ש (כדי שהג'יפ הישן והאהוב שלנו לא ישבוק חיים באמצע שומקום), והחום העיק עלינו. 30-35 מעלות עם שמש שפשוט לא מרפה.

הלילות לעומת זאת, היו קרים יותר, כיאה למדבר, ויום אחד התעוררנו עם שמשות קפואות מקרח. עד כדי כך השינוי קיצוני.

הפארק הלאומי קריג'יני (Karijini) היה עולם שלם של ניגודים, ולנו לא הייתה התנגדות לקפוץ למעיין קפוא כשבחוץ הטמפרטורה נושקת ל-40.

עוברים עוד כמה ימים, ואחרי עוד פארק לאומי, ועוד לינה באמצע הדרך (במשך כמה לילות למעשה), הגענו לברום (Broome), עיירת המטיילים של צפון-מערב אוסטרליה.

זה מרגיש כאילו מגיעים לנווה-מדבר.

פתאום יש חנויות, יש קליטה, יש אנשים שמסתובבים ברחובות, ואפילו מקדונלד'ס כבר הספיקו להקים.

העברנו שבוע בעיירה, כולל מסיבת היפים מוזרה וימים ארוכים ב-Cable Beach, החוף המדהים הסמוך לעיירה.

עזבנו בצער את ברום, אבל הצער לא ליווה אותנו לאורך זמן רב.

הגיע הזמן להגיע אל ה-Gibb River Road, הסיבה שמלכתחילה משכה אותי להגיע למערב אוסטרליה.

Sunset in Western Australia
מערב אוסטרליה. השקיעות היפות ביותר בעולם.
Gibb River Road - תודה לאמא אדמה

Gibb River Road היא דרך פראית באורך 660 ק"מ, ללא קליטה וללא יישובי קבע.

יש מספר חוות (נקראות Stations) בשפת המקום, אבל מלבד זה – אין למה לצפות מבחינת "מערביות". נאדה.

בכל השטח כולו גרים כ-15,000 תושבים, וזה עוד בעונה התיירותית.

הדרך נמצאת במדבר הסוואנה קימברלי (Kimberley), שרק הוא לבד גדול משטח ישראל פי 5 בערך.

אנקדוטה קלה – כאשר התדיינו בתחילת המאה ה-20 היכן ליישב את היהודים, הציעו את הקימברלי כאופציה נוספת לארץ ישראל ולאוגנדה – נשאר רק לדמיין איך זה היה נראה.. בטח לא כמו שזה היום.

הטיול בקימברלי היה שבוע של שכרון חושים ללא ציוויליזציה, חיות פרא שמסתובבות חופשי ומרגישות כמו בבית (תרתי משמע) ומקומות נדירים שכל מילה נוספת תגרע מהיופי שלהם – פשוט לבוא, לראות ולחוות.

זה היה המפגש הראשון שלי עם תנינים – אמנם היו אלו תנינים מסוג Greenstone, מה שנקרא, תניני מים מתוקים, אבל שלא תטעו – הם יכולים להיות מסוכנים אם מעצבנים אותם.

המגוון העצום המשיך בעשרות מונים בקימברלי.

וולאבי וקנגורו הסתובבו לידנו חופשי, כלבי דינגו הגיחו בשולי הדרכים, אלפי ציפורים התעופפו מעלינו וכן, גם נחשים מתחת לרגלינו.

בעלי לב חלש – זה לא בשבילכם.

שחינו במעיינות צלולים, קפצנו לבריכות קרירות (תמיד לוודא שאין תנינים), הקמנו מאהל ערב באמצע שומקום, חצינו נהרות ובעיקר – עשינו כיף חיים אותנטי, מהסוג שלא מצריך טלפון או כל טכנולוגיה באשר היא.

מה צריך יותר מזה?!

Gibb River Road
Gibb River Road. אזור מדהים שהזמן עצר בו מלכת.
הגיע הזמן להמשיך צפונה...

גם דברים טובים נגמרים בשלב כלשהו, ולפני שעזבנו את המערב, עשינו עוד עיקוף קטנטן וירדנו דרומה לכיוון פארק לאומי מרהיב ומקום בשם וולף קריק (Wolfe Creek), המכתש השני בגודלו שנוצר ממטאוריט.

וולף קריק מוכר באוסטרליה בזכות מספר סרטי אימה שנעשו עליו, ובאורח פלא – אותה סצנה חזרה כמעט במדויק גם במקרה שלנו.

To make a long story short, ממש כמו בסרט, גם אנחנו נתקענו עם פנצ'ר בדרך, רק שלמזלנו זוג אוסטרלים נחמדים עצרו וסייעו לנו להיחלץ מהבלאגן שנקלענו אליו – אחרת מי היה יודע כמה זמן היינו נתקעים חסרי יכולת להחליף גלגל.

בדרך חזרה עוד עברנו בפארק הלאומי פורנולולו (Purnululu, ותודה לשפת הילידים) ונהנינו מצורות שטח מוזרות אך מדהימות באותה מידה שנקראות Bungles Bungles.

עצרנו שוב בעיירה קונונורה (Kununurra) שהייתה המקום היחיד בכל אוסטרליה בה לא הסכימו שניכנס עם כפכפים וגופיה, ועשינו את דרכנו מזרחה, לכיוון הטריטוריה הצפונית והקסם האישי שלה.

Bungles Bungles
Bungles Bungles. תופעה ייחודית ואתר מורשת עולמי.
איך מסכמים את הדבר הזה?

אז זהו, שלתמצת חודש כל כך גדוש בפוסט אחד זה על גבול הבלתי אפשרי.

למעשה, אפשר למלא ספר שלם בחוויות מהמקום הייחודי הזה ועדיין לא יישאר מקום.

יש באזור הזה כל כך מעט דברים חומריים, ועדיין – זה מרגיש כל כך הרבה!

 

עם זאת, חשוב לדעת – הלוגיסטיקה לטיול במערב אוסטרליה אינה פשוטה.

חשוב להתארגן ולהתכונן מנטלית להיתקל בקשיים בדרך (על אף שאפשר לטייל גם מאורגן ולחסוך את כאבי הראש הלוגיסטיים), אבל אני מוכן לחתום לכל אחד ואחת שקוראים את הפוסט הזה, שזאת תהיה החוויה הכי טובה שהם עברו בכל החיים שלהם, חוויה שתיזכר לעד.

מערב אוסטרליה הוא האזור שלימד אותי חופש מהו.

במערב אוסטרליה הרגשתי שאני מלך העולם, כי פשוט לא היה שום דבר שיסתור את זה.

במערב אוסטרליה, בדיוק שלושה וחצי חודשים אחרי שהתחלתי את הטיול הגדול, הבנתי מה זה החיידק הזה שנדבק למטיילים, חיידק הטיולים שלא מרפה לרגע והוא כמו סם ממכר.

 

אם יש לכם ספקות – אז שלא יהיו!

Kalbarri National Park
תצפית "החלון" בפארק הלאומי Kalbarri. שילוב נדיר של טבע ושקט.
המלצות וטיפים שיעשו לכם את הטיול במערב אוסטרליה

1. העונה לטיול במערב אוסטרליה משתנה לפי קווי הרוחב – בעוד שבדרום המדינה כדאי לטייל בין החודשים נובמבר-מאי, בצפון המצב הפוך – העונה היבשה, הזמן האידיאלי לטיול, נמשכת בין מאי-נובמבר, כאשר גם חודשי הקצה עלולים להיות בעייתיים, בכפוף לתוצאות העונה הרטובה.

2. למעט פרת', שדה"ת הבינלאומי היחיד במערב אוסטרליה הוא שדה"ת בברום.

כמה המידע הזה באמת רלוונטי? כמעט ולא.

למעשה, רק מספר טיסות בינלאומיות מסינגפור מגיעות לברום, וזה לא משהו שניתן להסתמך עליו.

עם זאת, ניתן לטוס ישירות לסידני או למלבורן, אך תדירות הטיסות נמוכה והטיסות יקרות להחריד.

בקיצור, אם כבר מגיעים לאזור – עדיף להמשיך מזרחה ולהגיע עד לדרווין, בירת הטריטוריה הצפונית (או לטייל הפוך ולהתחיל מדרווין)

3. במערב אוסטרליה לא לוקחים צ'אנסים – לכל דבר צריך להיות תחליף או גיבוי – מכלי דלק ומים נוספים, חלקי חילוף בסיסיים, גלגל רזרבי תקין, כלי עבודה תקינים ומספיק מזון.

חשוב לוודא מה המרחקים בין תחנות הדלק והעיירות השונות כדי לא להגיע למצבים לא נעימים באמצע הדרך.

4. לישון על הרצפה – Big No No. כמות החיות המסוכנות במערב אוסטרליה (בדגש על הצפון) גדולה מכמות האנשים – אם לא מדובר באתר קמפינג מסודר, עדיף לישון מעל הקרקע.

דמיינו את מדבר יהודה/הערבה, רק בהרבה יותר גדול.

5. בחרתם שותפים? סביר להניח שזאת חתונה קתולית.

הסיבה היא שאין כמעט איפה לרדת.. כל מקום הוא חור, ואלא אם אתם חסרי מצפון לחלוטין, להוריד מישהו באמצע שומקום זה פשוט אכזרי מדי במקום כזה.

עם זאת, מכיוון שיש מעט מטיילים באופן יחסי – נוצרות חברויות על "הקו".

כלומר, כל מי שעולה צפונה או יורד דרומה נפגש באותם מקומות פחות או יותר.

6. לקחת את הזמן ולא למהר – מערב אוסטרליה כל כך גדולה ולראות את כולה זה בלתי אפשרי.

חשוב לנצל את הזמן בכל מקום, למצות את החוויה עד תום ולא לעשות כדי להספיק.

בחרו 5-6 יעדים מרכזיים, ותכננו את הטיול על פיהם.

7. אפשר לטייל מאורגן – זאת לא בושה, וזה אפילו יותר נוח במקרים מסוימים.

ממליץ בחום לא לוותר בגלל סיבות שאינן קשורות לרצון אמיתי להגיע – כל דבר פתיר ואפשר לטייל במגוון דרכים.

באזור כל כך פראי ומרוחק, טיול מאורגן בהחלט יכול לפתור המון בעיות וחששות וזאת דרך לגיטימית לחלוטין.

Whale Shark
כרישי לווייתן. גם אותם ניתן למצוא במערב אוסטרליה.

לראש העמוד